גנתיאדי

במקום העיירה היה לפנים הכפר צנדריפש, המתועד משנות ה־1830. ביסוד השם עומד צנבה, שמו של בית נסיכים מבני הג'יקים, ועניינו צדם ומקום מושבם של בני צנבה. בשנת 1864, בעת המוהג'ירות, הוגלו בני צנבה עם תושבי המקום אל האימפריה העות'מאנית. בשנת 1867 נקרא היישוב פילנקובו, לכבודו של הגנרל דימיטרי פילנקו, ראש מחוז הים השחור, ובשנות ה־1870 יושבו כאן רוסים, מולדבים וארמנים.

בשנת 1917, בעת סלילת מסילת הרכבת, נמצאו באדמת העיירה שני גרזני ארד מן המאות הארבע־עשרה והשלוש־עשרה לפני הספירה.

עד שנות ה־1920 היוותה הארץ שבין הנהרות בגריפסתה ופסואו את קהילת פילנקובו, שהייתה שייכת לנפת סוצ'י; בשנת 1929, לאחר מחלוקת של שנים רבות, הועברה ארץ זו לרפובליקה הסובייטית הגאורגית. ב־23 ביוני 1948 ניתן לפילנקובו השם הגאורגי גנתיאדי. בתקופה הסובייטית פעלו בעיירה מפעל לתסיסת טבק, מפעל שימורים ומפעל יין; התפתחו גידול הטבק וגידול הגפן. בשנת 1991 נמנו בעיירה שלושה בתי ספר תיכוניים, בית ספר פנימייה, ספרייה, בית קולנוע, מועדונים, בית חולים, בית מרקחת ומחלקת תקשורת.

לאחר המלחמה באבחזיה של השנים 1992 ו־1993 נתן השלטון הבדלני באבחזיה לגנתיאדי את השם צנדריפש.

גנתיאדי היא אתר מרפא אקלימי לחוף הים. אווירה לח וסובטרופי: חורף מתון ובלי שלג — הטמפרטורה הממוצעת של ינואר היא 5.6 מעלות — וקיץ חם מאוד, והטמפרטורה הממוצעת של אוגוסט 21.8 מעלות. המשקעים בשנה הם 1,550 מילימטרים, השמש זורחת 2,100 שעות, ובקיץ חום המים הוא בין 22 ל־25 מעלות. כוח הריפוי של המקום הוא אוויר הים; ההוריות הן מחלות שאינן שחפתיות של הלב והכלים, של מערכת העצבים ושל איברי הנשימה, והעונה נמשכת כל השנה.

בגנתיאדי שרדו שלוש כנסיות: מבנה גנתיאדי — חורבות בזיליקה בת שלוש ספינות מן המחצית הראשונה של המאה השישית, מחופה גושי אבן; כנסיית גנתיאדי; והכנסייה היוונית של גנתיאדי.

במפקד 1989 נמנו בעיירה 7,358 תושבים.