לסלידזה

השם הזה חדש יחסית. עד שנות ה־1860 היה כאן הכפר גצ'ריפש; ביסוד השם עומד גצ'י, או גצ'בה, שמו של בית נסיכים מבני הג'יקים, ועניינו צדם ומקום מושבם של בני גצ'בה. בשנת 1864 הוגלו בני גצ'בה אל האימפריה העות'מאנית. בשלהי המאה התשע־עשרה נקרא היישוב ירמולובסק, לכבודו של א. ס. ירמולוב, שר החקלאות והרכוש של האימפריה הרוסית, שסייר במקומות אלה בשנת 1894. בשנת 1944 נקראה העיירה לסלידזה, לכבודו של קונסטנטינה לסלידזה, גנרל מלחמת העולם השנייה ששמר על מבואות הקווקז.

בתקופה הסובייטית פעל כאן קולחוז שעסק בטבק, בפירות ובגפנים; למועצת העיירה לסלידזה היו שייכים הכפרים סלמה וסולבו. לאחר המלחמה באבחזיה של השנים 1992 ו־1993 נתנה רפובליקת אבחזיה לעיירה את השם גצ'ריפש.

לסלידזה היא אתר מרפא אקלימי לחוף הים בעל חשיבות רפובליקנית. אווירה לח וסובטרופי, חורפה מתון ובלי שלג וקיצה חם ולח: הטמפרטורה הממוצעת של ינואר היא 5.5 מעלות ושל אוגוסט 23.4; המשקעים בשנה הם 1,250 מילימטרים והשמש זורחת 1,890 שעות. אמצעי הריפוי העיקריים הם רחיצה בים וטיפול במים מלוחים; ההוריות הן מחלות כרוניות של מערכת הלב והכלים ושל איברי הנשימה, והפרעות של מערכת העצבים. העונה נמשכת ממאי עד אוקטובר.

בעיירה עמדה אנדרטת ארד לקונסטנטינה לסלידזה: הפסל ס. י. קקבדזה עשה אותה בשנת 1974, ובשנת 1975 הוצבה על בסיס שיש גבוה. האנדרטה נחשפה בטקס במלאות 30 שנה לניצחון במלחמת העולם השנייה, ב־9 במאי 1975; בעצרת דיברה בתו של הגנרל, איזולדה לסלידזה. במלחמה באבחזיה, בספטמבר 1992, לאחר נפילת גגרה, הושמדה אנדרטה זו עם אנדרטות גאורגיות אחרות; מה היה בה אחר כך אינו ידוע, ואת דיוקן הפסל אין אפשרות לשחזר, שכן לא נשתמר חומר לא בסדנת הפסל ולא במפעל הפסלים בטביליסי.

במפקד 1989 נמנו בעיירה 969 תושבים.