דרנדה

הכפר שוכן בשפלה שלחוף הים השחור, על נהר קודורי הקטן, על קו הרכבת הטרנס־קווקזי ועל כביש החוף, בגובה 40 מטר מעל פני הים; מגולריפשי אליו 9 קילומטרים ומסוחומי 18 קילומטרים.

השם נרשם במאה השבע־עשרה בצורה דנדרס — גם כשם הכפר וגם כשם הכנסייה; אצל וחושטי בגרטיוני הוא מופיע כדרנדרה, ובמפות המאה השמונה־עשרה והמאה התשע־עשרה מצויות הצורות טרנשה, דנדר ודרנדה. מסוף המאה החמש־עשרה נרשם שמו האבחזי של הכפר, צחבה או צקיבין. השם מהדהד את שמם של הדנדרים, שהקטאיוס מאולטוס מזכיר אותם במאה השישית לפני הספירה; חוקרי הקווקז סמיון ברונבסקי, קונסטנטינה מצ'וורייני, דימיטרי גוליה ובוריס ג'ונואה קושרים את דרנדה אל אותם דנדרים, ואחרים דוחים את הקריאה הזאת. לפי הסבר אחר בא השם מן המילים האבחזיות אנדה — קצה — ואדזי — מים — ומשמעו קצה המים, רצועת החוף.

הכפר מסומן במפתו של ארקנג'לו למברטי מן המאה השבע־עשרה. בשנת 1835 כבשו את דרנדה חיילות רוסיה בפיקוד הגנרל אחלסטישצ'ב. בשנת 1883 נוסד כאן מנזר לגברים, ובחלק אחד של הכפר קם יישוב חדש שנקרא ארחיירייסקויה.

בכפר עומד מצבת אדריכלות, קתדרלת דרנדה — כנסיית צלב וכיפה מן המאה השמינית והתשיעית, שגם וחושטי בגרטיוני מזכירה. גיורגי צ'ובינשווילי ראה בדרנדה אחת מגרסאותיו של הג'ווארי של מצחתה, שבה נמסכים בתפיסה האמנותית הגאורגית יסודות ביזנטיים; לפי דעה אחרת נבנתה הקתדרלה בשנת 551 בפקודת הקיסר יוסטיניאנוס הגדול והייתה בתחילה כפופה לכנסיית קונסטנטינופול, לאפרכיית אבזגיה. במאה השמינית הייתה דרנדה מרכז אפרכיה של הקתוליקוסות של אבחזיה, כלומר של גאורגיה המערבית, וכך עמדה עד המאה השבע־עשרה; גבריאלי, הבישוף האחרון של דרנדה, נאלץ לעלות לירושלים מפני פשיטות האבזים והאבסרים.

בשנת 1637 שדדו הכובשים העות'מאנים את הקתדרלה ושרפו אותה כליל, ובשנת 1878, בימי המלחמה בין רוסיה לעות'מאנים, נשרפה בשנית והפרסקאות אבדו. משנת 1880, בתקופת השלטון הקולוניאלי הרוסי, עברה דרנדה עם כנסיות אחרות רוסיפיקציה, והושמה עליה כיפת בצל מן הטיפוס הרוסי. בשנת 1928 ביטלו הקומוניסטים את הקתדרלה: חלק מן הבניין הוסב לבית סוהר, הפועל עד היום, ובחלק אחר שוכנו ועד המחוז ובית ספר פנימייתי. בשנות ה־1970 שוקמה הקתדרלה, ובשנת 2006 הוענק לה מעמד של מצבת תרבות בלתי מיטלטלת בעלת חשיבות לאומית.

בשנת 2011 העבירה ממשלת אבחזיה הדה־פקטו עד ארבעים כנסיות, ובהן דרנדה, למה שמכונה הכנסייה האבחזית לשימוש ללא מועד. לאחר הכיבוש נצבעה הקתדרלה כולה בלבן בנוסח הרוסי, הושמו בה עד עשר דלתות וחלונות צבועים בכסף ולמענם נוקבו קירות הכנסייה, הותקנה מערכת מצלמות, ושכבת האדמה סביב הקתדרלה הוסרה בלא כל מחקר ארכאולוגי; השיפוץ עלה לכנסייה באגן הטבילה הייחודי שלה מן המאה השביעית.

במפקד הסובייטי האחרון, מפקד 1989, נמנו בדרנדה 2,673 תושבים; המפקד שערכו השלטונות הדה־פקטו בשנת 2011 מנה 3,205, ובהם היו הארמנים 51.0 אחוזים מן האוכלוסייה, האבחזים 36.3, הרוסים 7.1 והגאורגים 3.7 אחוזים.

הכפר כבוש בידי הפדרציה הרוסית.