זמו צקרו

הכפר שוכן בגובה 620 מטר מעל פני הים; מגולריפשי אליו 22 קילומטרים. הכפר הוא חלק מצבלדה ההיסטורית; מדרום לו עומדת צבלדה ומדרום־מערב קוומו צקרו.

במאה התשע־עשרה היה בסביבה הזאת יישוב ושמו ג'ימשתה. לפני המהג'ירות של שנת 1867 ישבה כאן קבוצת הצבל, קבוצה אתנוגרפית של האבחזים; בין המגורשים היו בני ביגבה — 44 בתי אב — בני צווצווה עם 35, בני לביה עם 11, בני אגרבה עם חמישה, בני קורקונאה עם ארבעה, בני אגואה עם שלושה ובני אקוסבה עם שניים, וכן שש עשרה משפחות אחרות ובכל אחת בית אב אחד.

בשנות ה־1870, לאחר גירושם של אבחזי צבלדה, החזיק כאן באחוזות גרמני ושמו ריינהרד, ועל כן קראו הארמנים שהתיישבו בצבלדה למקום הזה למסה — מן המילה הרוסית לגרמני. בשנות ה־1920 עד ה־1940 היו זמו למסה, שואה למסה וקוומו למסה; בשנת 1948 אוחדו זמו ושואה למסה ונקראו זמו צקרו, וקוומו למסה נקראה קוומו צקרו. בשנת 1996 כינו השלטונות הבדלניים של אבחזיה את זמו צקרו אדגילחואה ואת קוומו צקרו ג'משתה.

לפי נתוני שנת 1959 חיו בכפר 156 תושבים, בעיקר ארמנים; במפקד 1989 נמנו 150.

הכפר כבוש בידי הפדרציה הרוסית.