צ'לאו (קהילת צ'לאו)

הכפר שוכן בגובה 180 מטר מעל פני הים; מאוצ'מצ'ירה אליו 20 קילומטרים. עד שנת 1952 נשא הכפר את השם לגניה־ארחו.

בתעודות המאה השבע־עשרה נזכר הכפר בשם צ'אלה, אחוזתם של אצילי ג'איאני. כאשר התיישבו האבחזים באזור הזה נקראה צ'אלה בשם צ'לאו, ואולם רובע אחד בכפר שומר עד היום על השם צ'אלה־אימרה ואחר על השם נג'איאנו, שמשמעו במגרלית מה שהיה בעבר של בני ג'איאני. המסורת קושרת את שם הכפר גם לשמות הנסיכים אצ'בה ולאו.

בצורה הרוסית צ'ילאו נזכר הכפר לעתים תכופות משנות ה־1830 אצל אבריוצקי, אצל פלאטון זובוב ואצל אלכסנדר פון נורדמן; הוא נזכר גם ברשימת המוהאג'ירים משנת 1867. בשנת 1886 השתייכה קהילת צ'לאו לנפת קודורי, ובשנת 1923 למחוז קודורי. בשנת 1949 היה מרכז המועצה הכפרית של צ'לאו לגניה־ארחו — שם אבחזי שמשמעו גבעת בני לגניה — וביום 19 ביולי 1952 נקרא בשם צ'לאו.

סמוך לכפר עומדת כנסייה מימי הביניים ומסביבה חומה. בשרידיה נמצאה כתובת גאורגית בכתב אסומתברולי, כתובת הקבר של אוזבג דדיאני, אריסתווי האריסתווים, והיא מתוארכת למאה השש־עשרה. לפי התעודות ההיסטוריות הגאורגיות היו בכפר שתי כנסיות — זו של גאורגיוס הקדוש וזו של הצלב הקדוש.

משנת 2008 כבוש הכפר בידי הפדרציה הרוסית.