בוריתי הוא מרכז קהילה שבה נכללים אמאשוקתי, ארתה, ואשלווי, קווסרווי, מאקאתובני, סאקאסריה ואוביסי. הכפר עומד על גדתו הימנית של נחל דזירולה, ארבע מאות ושמונים מטרים מעל פני הים ועשרים ושמונה קילומטרים מחרגאולי. כאן נובעים מי גופרית מרפאים; בכפר גן ילדים, בית ספר ציבורי וספרייה.
אודות
סיפור מסביר את השם: במקום הזה עמד בעבר יער סבוך, ובו קננה בשפע ציפור גדולה הדומה לעיט, הבורה. עם הזמן נכרת היער והציפורים התמעטו, ולכפר נשאר השם בוריתי. גם מקומו מאשר את השם: הכפר פרוש על גבעה נאה ומזכיר ציפור בפרישת כנפיים.
על הגדה השמאלית של הנחל, בבית הקברות של הכפר, עומדת כנסיית גיאורגיוס הקדוש של מנזר בוריתי — מן המאה התשיעית או העשירית, ובעבר הייתה מכוסה ציורי קיר. פעמונה שקל ארבעים קילוגרמים וקולו נשמע עד מנזר אוביסי; בשנות ה־1940 נגנב הפעמון. השלטון הסובייטי השווה את הכנסייה לעפר ובנה מאבניה תחילה מרחץ ואחר כך את בית החולים של הכפר; לאחר זמן הוחזרו האבנים לכנסייה ושימשו לשיקומה. בחזית המערבית נשמרו פסל של ראש כבשה וכתובות אסומתאוורולי.
לצד הדרך סמוך לכפר עומדת אנדרטת מראב קוסטאווה, גיבור לאומי של גיאורגיה: ב־13 באוקטובר 1989, לא רחוק מבוריתי, נהרג בתאונת דרכים המתנגד, המוזיקאי והמשורר מראב קוסטאווה — מראשי תנועת העצמאות של שלהי שנות ה־1980. כיום עובר מעל האנדרטה גשר של כביש מהיר.
בתקופה הסובייטית פעלה בכפר קולחוז, ובה עבד גריגול בארבאקאדזה, גיבור העבודה הסוציאליסטית. מפקד 2014 מנה בבוריתי 557 תושבים.
