בז'ינווי שייך לקהילת חונווי ועומד במדרון הצפוני של פרשת המים שבין הדזירולה ובין הצ'חרימלה, למרגלות צדו הצפון־מערבי של הר טקמתי, בצד השמאלי של הדזירולה, שמונה מאות ועשרים מטרים מעל פני הים וארבעים קילומטרים מחרגאולי; הכביש הראשי S1 מרוחק שבעה קילומטרים. ממזרח גובל בכפר גדסאמאניה, ממערב אמאשוקתי, מדרום מערב גורשה וסאקאסריה, ומצפון וורטקוויצ'אלה.
אודות
האקלים לח: חורף קר במידה, קיץ חם, וגשם של אלף ושמונה מאות מילימטרים בשנה. הרי אנגתי, מיקירווי וקודארה צמודים לכפר; הקרקע חמרה בעיקרה, ויש גם קרקעות יער חומות ואחו תת־אלפיני. רוב הכפר יער — ערמון, אשור, אוג, בוקיצה, אלון, אדר, תרזה, אלמון, אגוז לוז, רודודנדרון, שסק, ורד הכלב, עוזרר, אגס בר, תפוח בר, קורנית ואגוז מלך — והיער עשיר בפטריות.
נחל בז'ינאורה זורם בכפר, גדל באביב ושוקע בקיץ ובסתיו. יובליו הם שווגלה, ציטלגלה, קודארולה, אורביה, ג'גולה, שאוצקאלה, צקאלציטלה ומיקירווה; טרוטות חיות בנחלים האלה, ועליהם נבנו תחנת כוח זעירה וטחנות. ביערות חיים תן, שועל, זאב, נמייה, יחמור, איל, דוב חום, שונר, חזיר בר, גירית, ארנבת וסנאי, ומן העופות שליו, נקר, דוכיפת, נץ, עקב, שחרור, עורבני ויון.
על גבולות בז'ינווי, גדסאמאניה וסאקאסריה נמצאו מרבצי שיש לבן, שחור ואדום, וגם מרבץ אסבסט. אחת מתחנות הרכבת התחתית בחבארובסק מחופה בשיש מבז'ינווי; כיום אין בו כרייה. בעבר כרו ושרפו כאן אבן גיר — שרידי הכבשנים ושמות המקומות נסקירלי, נאסאקירבי וסאקיראבי מעידים על כך.
התושבים מחזיקים בקר, ובעיקר חזירים, ועוסקים בגפנים ובדבורים; מגדלים מעט תירס, שעועית וסויה, ומן הגפנים נפוצה איזבלה. בשולי הכפר עומדת כנסיית גיאורגיוס הקדוש, כנראה מן המאה השתים עשרה. מפקד 2014 מנה בו 49 תושבים, 28 גברים ו־21 נשים.
