גמוצ'ינבולי

הקהילה הייתה בעבר בתחום חבל סג'אוואחו, ומשום כך הכרך התשיעי של האנציקלופדיה הסובייטית הגיאורגית מציב את הכנסייה שכאן בכפר סג'אוואחו בטעות. לאחר הספח רוסיה את גיאורגיה המערבית סופח החבל לנפת קוטאיסי. ב־1902 כללה החברה הכפרית אבשה שישה כפרים ו־4,129 נפש, ב־1904 השתייכה לנפת סנאקי, ועד 1926 נקראה קהילת גמוצ'ינבולי, מנתה ארבעה עשר כפרים, 6,744 נפש ו־59 קילומטרים רבועים. מפקד 2002 עוד רשם את זמו אבשה וקבמו אבשה בנפרד, ומפקד 2014 — יחד.

בכפר חורבות כנסיית גיאורגיוס הקדוש של גמוצ'ינבולי, המתוארכת לשנת 1519. המנזר עומד על אחד ממרומי רכס גוריה ומשקיף למרחוק, ומכאן השם: גמוצ'ינבולי, הנראה מרחוק. הכנסייה קטנה, מרובעת וחסרת כיפה, ועומדת בסבך אלסר ודולב. ממערב מתנשא מצלול בן שתי קומות מאבן וסיד, שמעל פתחו נשאה כתובת במכדרולי: האציל אוטיה קאלויאני תרם שלושה תומנים לבנייתו בשנת 1856, לזכר נשמותיהם של גיגו קאלויאני ושל הוריו. בשנות ה־1780 פעלה בגמוצ'ינבולי כהונת בישוף.

מנהג היה כאן: ביום השישי שלפני הפסחא נשא איש מבית תרגאמאדזה דגל ובו צלב מרוקע כסף בין בתי הכפר, והאנשים תרמו כסף כרצונם; בכסף שנאסף קנו כבש לקרבן, צלו אותו ולאחר תפילת הבוקר של הפסחא הביאוהו לבני קאלויאני. הם לקחו את הכתפיים, קראו לכפר להתכנס וחילקו את השאר. שם משפחה נפוץ בכפר הוא קורידזה; כאן נולדו זמר האופרה פילימון קורידזה, שהעלה על הכתב את מזמורי גיאורגיה, והיינן וולריאן קאנדלאקי.