צ'אלאטקה

בימי הביניים היה צ'אלאטקה עיר פיאודלית, שהאגדה קוראת לה באליסטומי. העיר כללה את צ'אלאטקה, זוורתי, טקלאפיוואקה, קבדה סאזאנו ושימשילאקדי של היום, וגם את זדה סאזאנו ושימשילאקדי שבמחוז תרג'ולה; היא החלה בגשר תמר והגיעה עד אתר העיר העתיקה צ'יחורה. הדרך למזרח גיאורגיה עברה כאן, וזה סייע לשגשוגה.

צ'אלאטקה נזכר במקורות לראשונה ב־1646, כאשר לוואן השני דדיאני, נסיך סאמגרלו, החריב אותו. ב־1703 פוצצו העות'מאנים את שלושת מגדלי ההגנה שבו והחריבו את כנסיית הצליבה, שסולומון הראשון, מלך אימרתי, חידש במאה השמונה עשרה; באותה מאה נותר הכפר נקודת מסחר חשובה.

נשמר הגשר מימי הביניים המפותחים שעל הצ'ולאבורי, הנקרא גשר תמר, והמקומיים קוראים לו גם „גשר האבן והסיד“. האגדה מספרת שהמלכה תמר הגיעה למקום עם פמלייתה, לא מצאה מעבר וציוותה לבנות גשר; לבנייתו הובאו רק חלבון ביצה, אבן וסיד. אמצע הגשר מתרומם בקמרון.

מפקד 2014 מנה בצ'אלאטקה 676 תושבים.