קיסטאורי

הוא שוכן למרגלות המדרון הצפוני־מזרחי של רכס גומבורי, על הדרך מאחמטה לטלאווי, בגובה 540 מטר מעל פני הים, 7 קילומטרים מאחמטה, 27 קילומטרים מטלאווי ו־170 קילומטרים מטביליסי. מן הכפר נפרש מישור האלזני.

בקרבת הכפר, במקומות בדאני וקלפנבי, נאספו על פני האדמה גלעינים מסוגים שונים מן התקופה הפליאוליתית התיכונה, נתזים ולהבים וכלים שנעשו מהם.

קיסטאורי קם בעקבות הגירתו של הכפר מוקואתי: לאחר פשיטות תכופות של הלקים עזב חלק מן התושבים שנותרו בחיים את מוקואתי והתיישב דרומית־מערבית, בקרבת היער, במקום הרחוק קילומטר אחד — היער היה עתיד לשמש להם מקלט בשעת הצורך. לפי המסורת היו המתיישבים הראשונים בני קיסטאורי, ומהם בא גם שם הכפר.

תולדות קיסטאורי קשורות בתולדות האריסתווים של ארגווי. עד שנות ה־1850 נחלקה ירושתו של בז'ן אריסתווי בקיסטאורי לשני ענפים — משפחותיהם של הגנרל קיאזו אריסתווי ושל המשורר רפיאל אריסתווי. בזכות רפיאל אריסתווי ומשפחתו באו לקיסטאורי אנשי רוח גאורגים וזרים רבים — מרי ברוסה, אקקי צרתלי, וז'ה־פשוולה, איליה צ'אוצ'אוודזה. שנים היה בית האריסתווים מקום כינוס לאוהבי הספרות; בטרקלין הספרותי הזה נפגשו בני מקשווילי מאיקלתו, בני צ'ולוקשווילי מאחמטה, בני סולחנישווילי מאצקורי ואיוונה קרסלידזה, עורך „ציסקרי“. בכפר פועל בית־המוזיאון של רפיאל אריסתווי.

במפקד 2002 נמנו בכפר 2,284 תושבים — 1,097 גברים ו־1,187 נשים; מפקד 2014 מנה 1,729 — 856 גברים ו־873 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 1,604 תושבים — 783 גברים ו־821 נשים.