זמו חלצני

הוא שוכן בגיא פנקיסי, בצדו השמאלי של נהר האלזני, בגובה 760 מטר מעל פני הים, 25 קילומטרים מאחמטה. לכפר הוענק מעמד של יישוב הר גבוה.

עקבות חיי אדם באדמת זמו חלצני מאוששים בתקופת הברונזה: צפונית־מזרחית לכפר, בקבר בור שניזוק, נמצא במקרה פגיון ארד מפנה האלף השני והאלף הראשון לפני הספירה.

במסמכי המפקדים של המאה השמונה־עשרה, ברשימת הכפרים הנספחת ל„תיאור ממלכת גאורגיה“ של וחושתי בגרטיוני וב„תיאור קרתלי־קחתי“ של יואנה בגרטיוני נזכרים בין כפרי גיא פנקיסי נפנקיסווי וחלצני; נפנקיסווי מסומן במפתו של וחושתי באדמת זמו חלצני של ימינו. בפנה המאה התשע־עשרה והמאה העשרים עברו לכאן בני הר גאורגים מן הכפר אלוטי שבתיאנתי — בעיקר פשאווים מקהילת גודרדזאולתה — ולאורך המאה העשרים היו תושבי הכפר גאורגים בעיקרם. משנות ה־1990 החלו להתיישב בזמו חלצני גם קיסטים מפנקיסי, וכיום הכפר מעורב בעמיו.

צפונית־מזרחית לכפר, במדרון ההר, עומדת כנסיית האולם „בזיאנה“ מימי הביניים הקדומים, ועל גבעה כנסיית האולם „גמירי“ מן המאה השש־עשרה. מצפון, במקום גמוראני, נשתמר מכלול כנסיית אם האלוהים מן המאות המאוחרות של ימי הביניים — כנסייה גדולה וכנסייה קטנה. בזמו חלצני ובסביבתו שלושה מבני הגנה: המגדלים הנקראים של בני פתליאנתה ושל בני גוורדמושלילתה, ובית המבצר של קווירה.

במפקד 2002 נמנו בכפר 125 תושבים — 59 גברים ו־66 נשים; מפקד 2014 מנה 89 — 43 גברים ו־46 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 93 תושבים — 50 גברים ו־43 נשים.