מלאני

הוא שוכן במדרון הדרום־מערבי של רכס גומבורי, בגובה 750 מטר מעל פני הים, 25 קילומטרים מגורג'אני. בכפר בית ספר ציבורי.

משטחו של הכפר ידוע חומר פלאונטולוגי — עצמות מאובנות של חיות. החומר הארכאולוגי מוכיח חיים ארוכים ורצופים של אדם במלאני ובשטח שסביבה, ולכך סייע מקומו של הכפר; התנאים הטבעיים היו נוחים לגידול שדה, לגידול בקר ובמיוחד לגידול גפנים.

בתקופת הברונזה המאוחרת היו במלאני, בקרבת מלי־גלה וארשנדה, ארבעה בתי תפילה שהופרדו משטח המושב, ודבר זה מוליך את החוקרים למחשבה שכאן עמד מרכז דתי. מבחינה זו מעניינים שמות המקומות של האזור — מלאני, מליגלה, גדרקילי — שאפשר שהם קשורים במנהגי פולחן הפריון, „מליה־טולפיה“ ו„אדרקיליה“. בבתי התפילה מן התקופה האלילית נמצאו אלפי חפצים: פגיונות ארד, פסלוני פולחן זעירים של ארד, כלי חרס בצורות ובייעודים שונים, תכשיטים וחפצים אחרים. באלף הראשון לפני הספירה פשטו הסקיתים על מלאני, ועל כך מעידים ראשי החצים הסקיתיים של ארד שנמצאו בכפר.

לאחר שקמה ממלכת קחתי, מאמצע המאה השש־עשרה, היה הכפר כפוף לכס הבישוף של צ'רמי; לאחר שבוטל הכס הזה מסרו תימוראז ואירקלה את מלאני ליואנה, המטרופוליט של בודבה. באותה עת התפרשו על אחוזת האריסים של הכפר גם זכויותיהם של בני אנדרוניקשווילי, בני מוראווישווילי ובני קרבודגישווילי. בשנת 1802 החריבו הלקים את מלאני.

בכפר ובסביבתו כנסיות אם האלוהים, ברברה הקדושה, גיאורגיוס הקדוש ומרינה הקדושה, שני מגדלים ובתי התפילה מן התקופה האלילית. חגי העם של הכפר הם הסמבובה והגיורגובה.

במפקד 2014 נמנו במלאני 1,079 תושבים — 535 גברים ו־544 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 954 תושבים — 472 גברים ו־482 נשים.