נפראולי

הוא שוכן במישור האלזני, על גדתו השמאלית של נהר הלופוטה, יובל שמאלי של האלזני, בגובה 420 מטר מעל פני הים, 19 קילומטרים מתלאווי. בקרבת הכפר נמצא מכלול המלונות „לופוטה רזורט“.

השם נפראולי פירושו מקום שבו עמד עדר של כבשים. דרך הכפר עברה דרך הכבשים, היא דרך צ'יאורי, שעלתה דרך נפראולי, סבואה, שילדה, קווארלי וצ'יאורי אל הרי דאגסטן; בדרך הזאת הוליכו את צאנם התושים, חלק מאנשי קחתי ואנשי פנקיסי. לגידול הצאן והבקר הייתה חשיבות גדולה ביחסים שבין ההר והמישור של גאורגיה המזרחית, ולפיכך העלתה הדרך הזאת בימי הביניים מאוד את חשיבותה של נפראולי. דרך הכפר עברה גם תעלת גרמי — מבנה השקאה חשוב מימי הביניים, שראשו במעלה נהר הלופוטה, כשבעה קילומטרים מן הכפר לפנקורי, ליד מימי הגופרית של גונג'חווי.

נפראולי וסביבתה נחשבו אחוזת יורש העצר בתקופה שבה קמה ממלכת קחתי ולאחר מכן בימי ממלכת קרתלי־קחתי, אף שבראשית המאה השמונה־עשרה, בשלטונו של דוד השני אימאם־קולי־חאן, הגיעה ידם של האזנאורים בני פטרישווילי אל חלק אחד מאחוזת הכפר; צאצא אחד של הבית הזה היה פקיד המרעה של אירקלה השני. נפראולי שכנה מבחינת השטח על הגבול שבין השפעתם של כסי הבישוף של נקרסי ושל אלוורדי, ומפני כך היה הסכסוך בין שני הבישופים על הכפר תכוף בימי הביניים; במחצית השנייה של המאה השמונה־עשרה התערב בסכסוך הזה גם שלטון המלוכה. המלך, בהסתמכו על המסמכים הראויים, הסביר ששנת כינונה של אלוורדי בקחתי הייתה 1466, ומכיוון שמימים קדומים מאוד היה הכפר בעדתו של הבישוף של נקרסי ובמוראוות גרמי, לבישוף של נקרסי זכות גדולה יותר בנפראולי.

לפי דברי תימוראז בגרטיוני, בשנות ה־1780, בשכר שליחותו ברוסיה, החזיר אירקלה השני לקדמותו את בית גרסוון צ'ווצ'וודזה והעניק לו, עם חסדים אחרים, את משרת האשיקאגסבשי וגם את הכפר נפראולי; מאז הכפר הוא קניינם של אצילי בית צ'ווצ'וודזה. מבחינת השטח היה חלק מן הדגל השני של קחתי, ובעת מלחמה עמד החיל שגויס מן הכפר תחת דגלו של הבישוף של נקרסי. לאחר שבוטלה ממלכת קרתלי־קחתי הייתה נפראולי חלק מנפת תלאווי של גוברניית טיפליס.

באמצע המאה השמונה־עשרה נבנתה אחת המצבות האדריכליות החשובות של נפראולי — חומת המצודה, שהייתה לה חשיבות גדולה בהגנתם של תושבי הסביבה מפני פשיטות הלקים ומפני אויבים אחרים מחוץ. המבנה קרוב בתוכניתו לריבוע ותופס כ־1 הקטר; הקומה התחתונה של החומה הדו־קומתית אטומה ובעליונה פתחי ירי, בפינות החומה הוצבו מגדלים שהכניסה אליהם רק מצד החצר, ובהם נעשו פתחי ירי, פתחי הטלה ואשנבים לתותחים. במאה התשע־עשרה איבדה חומת המצודה את ייעודה, התושבים הפכו אותה למחצבת אבן, והמצבה נפגעה מאוד.

בקיץ 1812, בימי מרד קחתי נגד רוסיה, התחולל בשטח שסביב המצודה קרב חשוב בין חילות המלוכה ובין לוחמי קחתי, והוא נגמר בניצחון המתקוממים; לאחריו שלחו אנשי קחתי המנצחים את אומן מקשווילי ואת יוסב אנדרוניקשווילי מנפראולי לירוואן, כדי לקרוא לכיסאה של קחתי את הנסיך אלכסנדרה שישב שם.

בשנות ה־1820 לקח אלכסנדרה, יורשו של גרסוון צ'ווצ'וודזה, הלוואה של מיליון רובל והשתמש בה להקמת משק של גידול גפנים ושל גידול פירות בנפראולי; בשנת 1921 הפך המשק הזה למשק הסובייטי של נפראולי. בשנת 1883 נוסד בנפראולי בית חרושת ליין, שפעל גם במאה העשרים. בכפר מפותחים גידול פירות, גידול שדה וגידול בקר.

בנפראולי, מלבד חומת המצודה, כנסיות יוחנן המטביל, האלוהות וגיאורגיוס הקדוש.

במפקד 2002 נמנו בנפראולי 2,577 תושבים, ובמפקד 2014 — 2,003. במפקד 2024 חיו בכפר 1,879 תושבים — 928 גברים ו־951 נשים.