אלווארי

הוא שוכן במישור מרנאולי, על גדתו השמאלית של נהר חרמי, בגובה 377 מטר מעל פני הים, 6 קילומטרים מן העיר מרנאולי.

אלווארי הוא היישוב האחד בעיריית מרנאולי שגובלות בו מארבעת צדדיו אדמות כפר אחד בלבד, אדמות תמריסי. אדמת הכפר נמתחת כקילומטר מצפון לדרום ו־700 מטר ממערב למזרח; נקודתה הגבוהה ביותר בקצה הצפוני, בגובה 378 מטר מעל פני הים, והנמוכה בדרום־מזרח, בעמק האלגתי, בגובה 370 מטר.

בשנים 1880 עד 1929 השתייך אלווארי לנפת בורצ'לו שבפלך טיפליס, במסגרת מועצת הכפר סרווני. בשלהי ימי הביניים התרוקן הכפר מתושביו הגאורגים המקוריים בשל פשיטות אויב ויציאת היושבים. לפי מחקרו של קובה חרדזה, דוקטור לגאוגרפיה ופרופסור, שמו ההיסטורי של היישוב היה אוולווארי, וכך נקרא מן העת העתיקה ועד שלהי המאה השמונה־עשרה.

התושבים עוסקים בעיקר בחקלאות, בגידול צאן ובקר ובגידול ירקות.

ב־19 באוגוסט 2012, בסופת ברד מן הכבדות של 40 השנים האחרונות, הושמדו באלווארי כליל מטעי הפרי, שדות התירס ויבול המלפפונים והעגבניות; הסופה פגעה גם בשדות הכפרים תמריסי ואחלי דיוקניסי שבעיריית מרנאולי.

מתושבי הכפר 99 אחוזים הם אזרבייג'נים.

במפקד 1926 נמנו בכפר 133 תושבים — 68 גברים ו־65 נשים; מפקד 1939 מנה 170 — 91 גברים ו־79 נשים; מפקד 1970 מנה 271 — 120 גברים ו־151 נשים; מפקד 1979 מנה 307 — 130 גברים ו־177 נשים; מפקד 1989 מנה 346 — 161 גברים ו־185 נשים; מפקד 2002 מנה 288 — 123 גברים ו־165 נשים; מפקד 2014 מנה 200 — 89 גברים ו־111 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 267 תושבים — 136 גברים ו־131 נשים.