אלגתי

הוא שוכן במישור מרנאולי, על גדתו השמאלית של נהר אלגתי, בגובה 352 מטר מעל פני הים, 7 קילומטרים מן העיר מרנאולי.

אדמות אלגתי גובלות מצפון בשדות מרנאולי, מדרום בשדות ביידרי, קוטליארי ותזקנדי, ממזרח בשדות תזקנדי ואלגתיס מוונחאובה, וממערב בשדות סבירקנדי. אדמת הכפר נמתחת חמישה קילומטרים מצפון לדרום וארבעה עד חמישה קילומטרים ממערב למזרח; נקודתה הגבוהה ביותר בקצה הצפוני, ליד תעלת בשי, בגובה 418 מטר מעל פני הים, והנמוכה בקצה הדרומי, ליד תעלת בשחני, בגובה 346 מטר.

תולדות הכפר מגיעות עד שנת 1772, כאשר בא אל האזורים האלה החוקר והנוסע הגרמני יוהאן אנטון גילדנשטדט וכתב ברשימות מסעו שבכפר גורארחי, שהוקם ארבע שנים קודם לכן, עמדו שישים בתים מוסלמיים, ושלאורך האלגתי לא היה כפר אחר; הוא ציין גם שליד הנהר החלו שדות אורז. את השם גורארחי הזכיר גם אע'א מוחמד חאן, שפשט על גאורגיה בשנת 1795 והוליך את דרך צבאו מעמק האלגתי.

בשנות ה־1930 נקרא הכפר גיאור־ארחי, שפירושו מילה במילה תעלת הזרים, בני שבט אחר; את שמו של היום קיבל בשנת 1959.

באדמות הכפר עומד מבנה מורשת תרבות — מסגד אלגתי, בית תפילה מוסלמי מן המאה השמונה־עשרה על שם האימאם עלי, ובו צריח, העומד בלב הכפר, בגובה 354 מטר מעל פני הים. ליד הגבול המנהלי הצפוני, במדרון המזרחי של גבעת פירתפה — גבעת הקדוש — דרומית לרכס יאע'לוג'ה, בצדו השמאלי של נהר פוליט־ארחי, שוכן המקום יאע'ילצ'ה, השדה הפורה.

בכפר פועלים שלושה בתי ספר ציבוריים — הראשון, על שם ת' צ'ובדרוב, השני והשלישי — וגן ילדים. אלגתי הוא הכפר השלישי בגודלו בנפת מרנאולי.

סבורים שהירידה החדה במספר תושבי הכפר בין השנים 1926 ו־1939 נגרמה מגידול תושבי אלגתיס מוונחאובה, כלומר ממעברם ממקום למקום.

מתושבי הכפר 99.6 אחוזים הם אזרבייג'נים.

במפקד 1926 נמנו בכפר 2,477 תושבים — 1,299 גברים ו־1,178 נשים; מפקד 1939 מנה 1,678 — 856 גברים ו־822 נשים; מפקד 1970 מנה 3,302 — 1,604 גברים ו־1,698 נשים; מפקד 1979 מנה 3,817 — 1,857 גברים ו־1,960 נשים; מפקד 1989 מנה 4,341 — 2,125 גברים ו־2,216 נשים; מפקד 2002 מנה 5,017 — 2,498 גברים ו־2,519 נשים; מפקד 2014 מנה 4,253 — 2,156 גברים ו־2,097 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 4,826 תושבים — 2,513 גברים ו־2,313 נשים.