קודה

הוא שוכן במישור קוומו קרתלי, בצדו השמאלי של נהר אלגתי, בגובה 590 מטר מעל פני הים, 34 קילומטרים מטטריצקארו ו־12 קילומטרים ממרנאולי, תחנת הרכבת הקרובה. דרך הכפר עוברת הדרך המחברת את רוסתווי ומרנאולי, וקודה קושרת כפרים רבים — וושלווני, ע'אובני, בורבלו ואחרים.

הכפר נזכר לראשונה במקורות במאה השבע־עשרה. בקודה שרדה כנסיית אולם מן המאה התשע־עשרה; כאן נולד הסופר וסיל ברנובי.

בשנים 1969 ו־1974 נחפרו בכפר, בראשותו של גיורגי פחקדזה, יישוב ובית קברות מתקופת הברונזה, מן הרביע האחרון של האלף הרביעי לפני הספירה. באתר היישוב נמצאו מבני חפירה עגולים למחצה בעלי רצפות חרס מהודק, בקוטר שבין שניים וחצי לארבעה מטרים, ובהם כירות; קירותיהם הקלועים טויחו, כפי הנראה, בחרס.

באדמות היישוב שוכן גם בית הקברות, ונחשפו שני סוגי קברים: קברי בור בודדים, שבהם שכבו המתים על צדם ואיבריהם מכופפים, וקברי אבן משותפים. בחלקו המערבי של הכפר נחפרו מצבות קבורה משותפות הבנויות בנייה יבשה. עם המתים הונחו כלי חרס מעוצבים ביד ושרופים בחום לא אחיד, וחלקם מעוטרים; מכלי האבן ראויים לציון ריחיי יד, מכתשים, אבני השחזה, שיבוצי צור למגלים, ראשי חץ מאובסידיאן, מגרדים ולהבים. חומר דומה נמצא גם במבנים אחרים מאותה תקופה בגאורגיה — בקיקתי, דידובה, טטריצקארו, תמריסי, סמשווילדה ואוזני.

בתקופת ברית המועצות היה בקודה מפעל לגידול עופות. בשנת 2008 יושבו כאן אנשים שנעקרו במלחמת אוגוסט. בכפר פועל בית הצדק.

מתושבי הכפר 97 אחוזים הם גאורגים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 1,539 תושבים — 709 גברים ו־830 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 3,062 תושבים — 1,482 גברים ו־1,580 נשים.