סמשווילדה

ליד הכפר, בערוץ נהר חרמי, שוכנות חורבותיה ואתרה הארכאולוגי של העיר המבוצרת העתיקה סמשווילדה. החורבות, בעיקרן מבנים מימי הביניים, נמתחות שני קילומטרים וחצי ורוחבן מגיע עד 400 מטר; המבנים הידועים ביותר הם הסיוני של סמשווילדה והמצודה שהוקמה על לשון סלע מעל הנהר.

סמשווילדה נזכרת בכרוניקות הגאורגיות של ימי הביניים כאחת העיירות העתיקות של קרתלי ומתוארכת למאה השלישית לפני הספירה. בימי הביניים הייתה מצודה חשובה וגם עיר סוחרים ואומנים הומה.

סמשווילדה עברה מיד ליד פעמים כמה: בשלהי המאה העשירית נעשתה עיר הבירה של ממלכת תשיר־דזורגט הארמנית, אחר כך כבשו אותה הסלג'וקים, ולאחר תבוסתם, בשנת 1064, נכנסה אל ממלכת גאורגיה. מאמצע המאה השלוש־עשרה, לאחר נפילתה של ממלכת גאורגיה, שקעה סמשווילדה ואיבדה את חשיבותה הצבאית; בשלהי המאה השמונה־עשרה שכנה בחורבות.

מתושבי הכפר 98 אחוזים הם ארמנים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 517 תושבים — 237 גברים ו־280 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 443 תושבים — 213 גברים ו־230 נשים.