זרביתי, או זרבתי, או זירביתי, הוא כפר נטוש בעיריית טטריצקארו שבחבל קוומו קרתלי, בערוץ האלגתי, ליד מצודת אורבתי, על ערוץ זרביתי, בצדו השמאלי של נהר אלגתי.
אודות
הכפר זרביתי מסומן במפותיו של וחושתי בגרטיוני ונזכר ברשימת כפרי קוומו קרתלי שלו וברשימתו של יואנה בגרטיוני. נראה שזרביתי היה כפר גדול וחשוב, שכן שמו ניתן לכל הערוץ, ובו שכנו מצודות חשובות כמו אורבתי ופרצחיסי; מקור פרסי אחד קורא למצודת אורבתי מצודת זרביתי.
במסמכים ההיסטוריים נזכר זרביתי מן המאה השש־עשרה ככפר של סברתיאנו, והוא השתייך לאצילי תולשווילי. לפי מפקד שנת 1721 נמנו בכפר תשעה בעלי אחוזות — התולשווילים — חמישה עשר צמיתים שנתנו מכס, אחד חסר אדמה ושני בתי אב שנכחדו.
במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה יישבו את זרביתי שהתרוקן יושבי הרים גאורגים שעברו ממתיאולתי ומגודמקרי. אחר כך נתנו יוצאי המקום את שם כפרם לכפר אחלשני שבצדו הימני של האלגתי — הוא הכפר זירביתי של היום. עד שנות ה־1960 היו בסביבות אורבתי שני כפרים בשם זירביתי, העתיק והחדש; כיום נותר רק השני.
באדמת זרביתי ההיסטורית שרדו חורבותיהן של שלוש כנסיות אולם. אחת מהן עומדת על גדתו השמאלית של הערוץ, הוקמה במאה התשע־עשרה והיא מקום הקבורה של בני תולשווילי. בלב הכפר הנטוש עומדת השנייה, אף היא קטנה, ולה תוספת בצדה הדרומי; קירותיה בנויים לוחות אלגתי, והקמרונות, החלונות והכרכוב מאבן שירימי. בכנסייה שרדו האיקונוסטסיס המקורי ושברים מגולפים אחרים; היא נבנתה, כפי הנראה, במאות השמינית והתשיעית, והתוספת שבקירה הדרומי מאוחרת יותר. סביב הכנסייה עומדים צלבי אבן כמה.
כ־500 מטר דרומית לכפר הנטוש עומדת כנסייה נוספת, בנויה אבן אלגתי ואבני בזלת, הקרובה בשיטת בנייתה למבני המאות האחת־עשרה והשתים־עשרה; ליד הכנסייה שוכן בית קברות רחב.