אר־סרוני

הוא שוכן במדרון הדרומי של רכס תריאלתי, צפונית לאגם ברתי, בגובה 1,700 מטר מעל פני הים, 15 קילומטרים מצלקה. גובלים בו ברתי, סבצ'יסי, צ'ולמני, ליוודי, מינסזקנדי, גדקלרי ותג'יסי.

הכפר הוקם בין השנים 1721 ו־1728 בידי מתיישבים שבאו מארג'וון ומסרוון; לפנים נקרא לורג'יס סגרדי. ארמנים ויוונים שהתיישבו כאן בשנים 1829 ו־1830 קראו לכפר אחלשני.

אר־סרוני הוא הכפר האזרבייג'ני המאוכלס ביותר בעירייה ומרכזה של קהילה אזרבייג'נית של ארבעה כפרים. התושבים עוסקים בגידול צאן ובקר ובגידול ירקות; בכפר מסגד על שם האימאם חוסיין. במפקד 2002 נמנו בכפר 794 תושבים.

באר־סרוני שרדה כנסיית אם האלוהים מן המאות האחת־עשרה והשתים־עשרה, ובה ציורי קיר מן המאות האחת־עשרה עד השלוש־עשרה וכתובות אבן.

בתקופה הסובייטית עבדו התושבים בחוות הבקר של קלדקרי; עד שנת 1975 השתייך הכפר למועצת הכפר בשקוי, ועד שנת 1979 הופרד עם כמה כפרים אחרים למועצה נפרדת, שממנה נפרדה לאחר מכן תג'יסי.

מתושבי הכפר 99 אחוזים הם אזרבייג'נים.

במפקד 2014 נמנו בכפר 547 תושבים — 264 גברים ו־283 נשים.