לרגוויסי

הכפר שוכן בגובה 1,100 מטר מעל פני הים; מאחלגורי אליו 18 קילומטרים.

שמו הישן של הכפר הוא מונסטרי; לאחר מותו של האריסתווי לרגווה נקרא לרגוויסי. „מצבת האריסתווים“ מן המאה הארבע־עשרה קוראת לו כך בסיפור מעשי המאה השישית, כאשר נבנו כאן כנסייה ועיר.

בתקופה הפיאודלית הקדומה היה לרגוויסי מרכזו של ערוץ צחרדזמה, ומצודת לרגוויסי נקודה אסטרטגית חשובה בערוץ הקסני.

מנזר לרגוויסי היה אחד ממוקדי התרבות הגאורגית; מבין הסופרים שפעלו כאן ראויים לציון אוגרוז בנדאיסדזה מן המאה החמש־עשרה ובנו גריגול בנדאיסדזה. מספריית המנזר העשירה שרדו כתבי יד יקרים אחדים.

בכפר, בצידו הימני של נהר קסני, שרד מכלול אדריכלי שבו חומת מצודה עם מגדלים מן המאה השמונה־עשרה, מקדש המנזר ובניינים אחרים. מצודת לרגוויסי מורכבת מחצר ומציטדלה המופרדת ממנה בחומה גבוהה.

את המקדש הכיפתי הגדול, המלבני בתוכניתו, בנה בשנת 1759 דויד אריסתווי קסני במקומה של כנסייה מן המאה הארבע־עשרה. למקדש כניסות מדרום וממערב והוא מואר בשפע בחלונות בעלי צורה מקורית, מעוגלים במידה שווה מלמעלה ומלמטה; מעל החדר שלצד המזבח הוקמו מחבואים, ויש בו גם צוהרי ירי.

בתקופה הסובייטית נוצרה מועצת הכפר מונסטרי, וב־28 באפריל 1948 נקרא הכפר לרגוויסי. מועצת הכפר לרגוויסי כללה את הכפרים גרואתי, דבקנתי, דדיאנתי, זודחי, תוחתה, מרטיאני, מחיארתי, מוג'וחי, משוולייתי, אוקנמחרי, אוקנאובני, קווליסה, צ'יטיאני, צחוואתי, חרבלי וחרמיסצקרו; גידול הצאן היה מפותח.

לפי הנתונים של שנת 1959 מנה הכפר 182 תושבים, במפקד 2002 — 259 תושבים, מהם 97 אחוזים גאורגים, ובמפקד 2015 — 137 תושבים.

הכפר כבוש בידי הפדרציה הרוסית.