בזלתי

הכפר שוכן בגובה 870 מטר מעל פני הים; מדושתי אליו 7 קילומטרים ומצחתה 35 קילומטרים.

בתקופה הסובייטית היה גידול השדה מפותח בכפר ופעל בו בית הארחה לתיירים.

אדמת הכפר הייתה מיושבת מתקופת האבן, וכאן נמצאו שרידיהם של מחנות ניאוליתיים. ב„חיי קרתלי“ נזכר חבל בזלתי במאה השנייה לפני זמננו, ולפי לאונטי מרווולי, במחצית השנייה של המאה הרביעית, בזלתי הוא יחידת מינהל נפרדת.

בשל מקומו היו בזלתי וחבל בזלתי בעלי משקל גדול עבור שידה קרתלי, ולכן היה לא פעם זירה של מלחמות פנים ושל פשיטות כובשים זרים.

בשנת 1626 נערך ליד אגם בזלתי קרב בזלתי — בין צבאו של גיורגי סאקדזה, שנלחם לאיחודה של גאורגיה, ובין כוחות האצילים הפיאודליים הגאורגים, שבראשם עמד תימורז הראשון, שהושם בידי שאה עבאס למלך על קרתלי וקחתי. הקרב נעשה עז והסב נזק גדול לשני הצדדים: גיורגי סאקדזה נפצע וצבאו הובס, ולאחר אותה מלחמה נאלץ לנוס לתורכיה, שם מת בשנת 1629.

בשנת 1653 שרף המלך רוסטום את בזלתי, ובשנת 1688 חזר על כך גיורגי האחד־עשר. בשנת 1743 בוטלו אדמות האריסתוות של הארגווי, ובהן אדמות בזלתי, והוכפפו לשלטון המלוכה.

ב־20 במרץ 1905 הצטרפו בני בזלתי אל 6,000 האיכרים שהתאספו בכפר ארדה, אשר הציגו לממשלה דרישות פוליטיות וכלכליות; ב־28 במאי 1908 החלו איכרי בזלתי מדעתם לכרות את היער ולעבד את אדמות האדונים.

הגאורגים הם 99.5 אחוזים מתושבי הכפר.

במפקד 2002 נמנו בכפר 1,002 תושבים. במפקד 2014 חיו בכפר 758 תושבים.