גודרוחי

הכפר שוכן בגובה 960 מטר מעל פני הים; מדושתי אליו 22 קילומטרים.

בשנת 1981 ובין השנים 1986 ו־1988 חקרה משלחת ארכאולוגית בראשותו של רמין רמישווילי מצבות אחדות בסביבות הכפר.

מעל גודרוחי הישן, על משטח של הר מיוער הדומה לכף, שקוראים לו אדגיליסדדה, עומדת כנסיית אם האלוהים מן המאה העשירית. הכנסייה היא מלבן מאורך בתוכניתה, ובמזרח יש לה אפסיס חצי עגול הכלול במלבן הקירות; שני חלונות לה — אחד במזרח ואחד בדרום, ולפני המזבח שרד הכן להצבת צלב.

בחצר הכנסייה נחקרו 23 קברי אבן, המתוארכים לפי מצאיהם — צמידי זכוכית וברונזה, חרוזים, טבעות, צלב וצמיד ברזל — למאה השתים־עשרה ולמאה השלוש־עשרה. סביב הכנסייה שרדו שורות היסוד של קירות מבניו של כפר נטוש גדול, ובהם, ממזרח לכנסייה, 2 חדרים של מכלול מגורים שנבנה מאבני סלע גדולות: באחד נחשפה רצפה מרוצפת בלוחות אבן, ובשני קוועוורי, אח אבן מלבנית, מחבת אפייה ושברי כלי חרס; המבנים שייכים למאה השתים־עשרה ולמאה השלוש־עשרה.

ממערב לכפר הנטוש, במקום הנקרא סתאו, הקברים שנחפרו ליד כנסייה קטנה שייכים לשתי תקופות: בשני קברי בור של השכבה התחתונה שכבו המתים על צידם השמאלי, בתנוחה כפופה, וראשם מופנה מערבה, ולידם היו קנקני חרס, אבזמי ברזל וסכינים מן המאה השלישית והרביעית. בשכבה העליונה נחשפו קברי בור מכוסים בלוחות אבן, קברי אבן, קברים בעלי קירות בנויים וכוכי קבורה, ובהם נקברו המתים כמינהג הנוצרי; גביעי החרס, צמידי הברונזה, העגילים, הטבעות, הצלבים וצמידי הזכוכית שנמצאו בהם מתוארכים למאה האחת־עשרה עד המאה השלוש־עשרה.

בפינתו הדרומית של האפסיס מצוי אימפוסט מעובד מאבן טוף לקשת הקונכה, ועל כל אחד מקירות האולם הארוכים פילסטר רחב; הפתח חתוך בחלקו המערבי של הקיר הדרומי.

החלל שבין הקירות, שהוקמו בשני פנים מאבן סלע גסה ובטיט, מולא באבן דקה, והחלקים החשובים לבנייה הם מאבן טוף. מן הדרום נצמד לכנסייה חדר מלבני מעת מאוחרת יותר, חסר אפסיס, ופתחו מן המערב; גם הכנסייה וגם החדר טויחו מבית ומחוץ, ואת הכנסייה מקיפה חומה מאבן סלע גסה, ושערה בחלק הדרומי־מזרחי.

כל תושבי הכפר גאורגים — 100 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 65 תושבים. במפקד 2014 חיו בכפר 53 תושבים.