קיסטני

הכפר שוכן בגובה 2,080 מטר מעל פני הים; מדושתי אליו 100 קילומטרים.

הכפר נבנה בימי הביניים, ובשטחו שוכנות מצודות מן העת הפאודלית.

בעת מרידתה של קחתי ושל בני ההר הגאורגים נגד מדיניות הכיבוש של הצאריזם, מרידה שבראשה עמד אלכסנדרה בטונישווילי, החריב צבא רוסיה בפיקודו של הגנרל סימונוביץ את כפרי חווסורתי, ובהם גם קיסטני. בשנת 1813, כאשר חזר צבא הרוסים שרדף אחרי אלכסנדרה בטונישווילי בדרכו דרך הכפר קיסטני, ארבו בני חווסורתי לאויב במקום הנקרא צקלצקאולי והביסו אותו באורח קשה.

בפנות המאה התשע־עשרה והמאה העשרים גברה הגירתם של תושבי קיסטני אל השפלה.

כפר המצודה בנוי על תבנית סלעית קשה ונחלק לשתי שכונות צפופות. חלקו העיקרי של הכפר, המורכב מ־30 בתי מצודה, נועד בה בעת למגורים ולהגנה; מעט הרחק מן הכפר, על צוק גבוה, עומדים שני מבנים בעלי אופי הגנתי בלבד, וגם מבני הפולחן הוצאו אל מחוץ לכפר.

בתי המצודה, שהוקמו במדרגות על התבנית הקשה, עומדים צמודים כל כך זה לזה, עד שגגו של בית אחד משמש מרפסת יציאה לבית הסמוך, והקו החיצוני של קירותיהם ממלא את תפקיד חומת הכפר. טיפוסי המבנים העיקריים הם בית המצודה בעל הגג השטוח ומגדל הקרב בעל הגג הפירמידי, ויחד הם יוצרים מצודה.

המבנים הוקמו בבנייה יבשה מאבני שחם, ולעיתים רחוקות באבן וסיד. בגגות שימשו מבני עץ כבדים ועליהם רצפות טיט כבוש, גגות שטוחים או גגות פירמידיים ממדרגות אבן; בקירות נקבעו חלונות קטנים, פתחי ירי ופתחי עשן של האח, ובקומות האחרונות נראים עקבותיהן של מרפסות עץ ושל גזוזטראות קרב.

בכפר כלולים כמה „סמרוולו“, מקום הטקס של הנשים; הטחנות והאיקונות הוצאו אל מחוץ לכפר.

כל תושבי הכפר גאורגים — 100 אחוזים.

במפקד 1926 נמנו בכפר 24 תושבים — 10 גברים ו־14 נשים; במפקד 2002 לא נותרו בכפר תושבים. במפקד 2014 חיו בכפר 1 תושבים.