קורוגו

המקום שוכן בגובה 1,800 מטר מעל פני הים; מדושתי אליו 84 קילומטרים.

קורוגו היה מיושב מימי הביניים הקדומים. בעת ההיא עברה בקורוגו כבר הדרך שקישרה אל הקווקז הצפוני, שהלכה לאורך גדתו השמאלית של הארגווי ולאורך ערוץ חדה וקישרה את הכפר קוושתי עם קורוגו; שמירת הדרך הזאת והסתרת תושבי השפלה בעת פשיטות האויב היו מחויבותם של תושבי המקום.

בימי הביניים הקדומים ואף לפני כן הייתה מתיולתי ארץ הכתר, ופקידי המלך ניהלו אותה; קורוגו, ככפר חשוב של מתיולתי, היה מרכזה של היחידה שניהל פקיד המלך, אציל. במאה השבע־עשרה צירף האריסתווי של הארגווי את מתיולתי אליו, והשלטון המלכותי איבד לזמן קצר את השפעתו עליה.

בשנת 1756 ביטל תיימורז השני המלך את האריסתוות של הארגווי, מתיולתי הוכרזה שוב ארץ הכתר, התגבשה המוראוות של מלתה וקורוגו נעשה מרכזה; המוראוות התקיימה עד שנת 1801, עד ביטול ממלכת קרתלי וקחתי.

במפקד 1926 נמנו בכפר 46 תושבים — 19 גברים ו־27 נשים; מפקד 2002 מנה 6 — 4 גברים ו־2 נשים. במפקד 2014 לא נותרו בכפר תושבים.