מצ'דיג'ווארי

הכפר שוכן בגובה 700 מטר מעל פני הים; מדושתי אליו 14 קילומטרים.

בשטחו של הכפר חי אדם עוד בתקופת הברונזה הקדומה והמאוחרת, ועל כך מעידים אתרי מושב אחדים על גבעות. משערים שמצ'דיג'ווארי היה מימי קדם מרכזו של גרמיסחווי.

במרכז הכפר, בצידו הימני של נהר נרקוואווי, עומד מכלול אדריכלי — כנסייה ומצודה. לפי הכתובות שעל הפתח הדרומי והפתח המערבי הקים את הכנסייה בשנת 1668 דומנטי הקתוליקוס; המבנה הזה, בעל הכיפה המרכזית, הוא מן המקדשים הגדולים של ימי הביניים המאוחרים והוא בנוי בעיקר מלבנים.

המצודה נצמדת לכנסייה מן המזרח ומן הדרום, ולפי הכתובת שמעל הפתח הדרומי בנה אותה בשנת 1746 קונסטנטינה מוחרנבטוני, מופקד הבית, כדי ליישב את הכפר. בפינות המצודה הוקמו מגדלים כבדים, אחד מהם צמוד לפינתה הצפונית־מערבית של הכנסייה, ובמגדלים ובחומה נקבעו פתחי ירי, פתחי הטלה ואשנבי תותח.

לאחר מכן, בשל התקיפות התכופות של אדוני הפיאודלים מדגסטן, הוחרב הכפר. בשנת 1754 נערך ליד מצודת מצ'דיג'ווארי קרב גדול בין צבאות הגאורגים והדגסטנים.

ב־16 באוגוסט 1754 הביס צבא קרתלי וקחתי במצ'דיג'ווארי את צבאם הרב של אדוני הפיאודלים מדגסטן, שהתאחד תחת נורסל־בג, שליט חונזח, ואשר לאחר שהחריב את כפרי קחתי וערוץ הארגווי שם מצור על מצודת מצ'דיג'ווארי. המצור על המצודה נמשך שישה ימים; בראש הצבא המאוחד של קרתלי וקחתי עמדו תיימורז השני וארקלה השני, ואת התפקיד המכריע בניצחון הגאורגים מילאו מסירות נפשם של גדודי האיכרים ואמנות המלחמה של ארקלה השני.

לקרב מצ'דיג'ווארי הייתה חשיבות היסטורית: זה היה הניצחון הגדול הראשון שהחליש במידה מורגשת את פשיטותיהם של אדוני הפיאודלים מדגסטן בגאורגיה.

ב־3 באוגוסט 1905 אירע בכפר עימות בין האיכרים לקוזאקים: האיכרים התקוממו נגד האדון בגרטיון־מוחרנלי, בהתקוממות השתתפו עד שלושת אלפים איכרים מ־14 כפרים, וגדוד ענישה של קוזאקים הדף את המתקוממים.

הגאורגים הם 98.8 אחוזים מתושבי הכפר, האוסטים 0.6 אחוזים והרוסים 0.4 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 1,256 תושבים — 595 גברים ו־661 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 944 תושבים — 463 גברים ו־481 נשים.