ז'ינוואלי, המכונה גם ז'ינווני, היא עיירה במזרח גאורגיה, בעיריית דושתי שבחבל מצחתה־מתיאנתי, על גדתו הימנית של נהר ארגווי, על הדרך הצבאית הגאורגית. מעמד של עיירה יש לה משנת 1976.
אודות
העיירה שוכנת מדרום למאגר ז'ינוואלי, בגובה 760 מטר מעל פני הים; מדושתי אליה 15 קילומטרים, ומטביליסי 54 קילומטרים.
ז'ינוואלי היא מרכז הקהילה, ובה כלולים, מלבד ז'ינוואלי, ארניסי, בזיקורתקרי, בודווי, גודרוחי, אתווליסי, זמו חורחי, תווליווי, לאושה, מנסו, נדזיחי, סונדיסוולה, סצרופווי, אובני, פודזנרי, קוומו חורחי, צ'ינתי, חרטישו וחיראושה.
העיירה נוסדה בזיקה לבנייתו של מכלול הכוח ההידראולי של ז'ינוואלי. הכפר ז'ינוואלי הקודם נכלל באזור ההצפה, ומשום כך השתקע רוב התושבים בין הכפרים ארניסי וביצ'ניגאורתקרי, בזנדוקליאנת נוונחרי, ושם נבנתה העיירה, וחלק קטן קרוב לכפר צ'ינתי, במקום הנקרא צובני.
לפי המקורות הכתובים הגאורגיים קמה עיר בשטח העיירה במחצית השנייה של המאה השתים־עשרה, ואתר מיושב היה כאן מן הסתם מוקדם בהרבה. לפי עדותו של וחושטי, במאה השמונה־עשרה ז'ינוואלי היא עיר ישנה, ואת חורבותיה של ז'ינוואלי תיאר במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה יוסליאני.
בשנת 1971, בזיקה לבניית מכלול הכוח, הוקמה המשלחת הארכאולוגית של מכלול ז'ינוואלי של המכון להיסטוריה, לארכאולוגיה ולאתנוגרפיה על שם איוונה ג'וואחישווילי, ובראשה עמד רמין רמישווילי, והיא פרסה עבודה רחבה באזור ההצפה.
בין המצבות שנחפרו בשטחה של ז'ינוואלי בולטים אתרי המושב מן התקופה האנאוליתית: אחד מהם שוכן בחלקה הדרומי של היישוב, לאורך התוואי הישן של הדרך הצבאית הגאורגית, והשני בחרתוויסי, בשטחה של תחנת הכוח הישנה. הראשון נחקר טוב יותר, ובו נחשפו בעומק של 2.5 עד 3 מטר שרידיו של אתר מושב חד־שכבתי, שברי כלי חרס גסים האופייניים לתקופה האנאוליתית, גרזני יד מאורכים מאבני נחל, שבטכניקת עיבודם מורגשת השפעת מסורות התקופה הנאוליתית, ורסיסי אובסידיאן.
בולט במיוחד מקום התפילה האלילי שנחשף ליד ראשה של מנהרת הסטת המים; את הגבעה מכנים קווירצחווולי על שם הכנסייה הקטנה שעמדה בה. החפירות הראו שבחלקו האמצעי של המורד הגיע עובייה של שכבת התרבות במקומות אחדים ל־3 מטר: בשכבה העליונה רבו שברי כלי חרס מן העת הפאודלית התיכונה ומן העת העתיקה, ובתחתונה נמצאו כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה.
בשטחו של מקום התפילה, התופס 70 מטר על 30, נמצאים גם שרידי מדורות. במרכזו עמד מזבח ובו במה שהוכנה לכך במיוחד, ועליו דמות מסוגננת של ראש אלוהות, מעוצבת בחרס ומעוטרת בספירלות תבליט — דגם נדיר של הפסל הקדום ביותר שנמצא בגאורגיה.
החומר הארכאולוגי מעיד שז'ינוואלי הייתה מיושבת בצפיפות גם בתקופת הברונזה התיכונה, ובחפירת מצבת הפולחן נאסף במידה מעטה גם חומר מתקופת הברונזה המאוחרת. חומר בית הקברות של ז'ינוואלי מבהיר שבמאה הראשונה עד המאה השמינית לספירה הייתה ז'ינוואלי מיושבת בצפיפות, ושבין המצאים בלטו חפצים האופייניים לחיי עיר.
קימתו של אתר מושב מטיפוס עיר בז'ינוואלי במאות הראשונות לספירה קשורה בדרכי המסחר שעברו בז'ינוואלי, ומן החומר של קווירצחווולי, על גדתו השמאלית של הארגווי, מתברר שאתר המושב הזה כלל את שתי גדות הנהר. בבית הקברות של ז'ינוואלי נמצאו קברי בור עשירים מן העת הארמזית המאוחרת וקברי אבן וקברי כוכים בעלי פירים אנכיים מימי הביניים הקדומים.
בז'ינוואלי נמצאו מצבות רבות מימי הביניים המפותחים, ובהן בולט הנקלקרי השוכן על גדתו השמאלית של הארגווי. בחפירות נקבע שלנקלקרי הייתה חומה ובה שער; מבני המגורים ערוכים במדרגות לפי תבנית הקרקע ובנויים מאבן סלע ומטיט, ולעיתים שימש גם חומר.
חלק הכרחי של המכלול הטיפוסי הוא אולם המגורים ובו חדר עזר אחד או שניים; כמעט בכל אולם יש בור מזון, אח, קוועוורי, טונה אחת או שתיים ומצעי אבן. בנקלקרי נמצא חומר הקשור בייצור מלאכה — סיגים, כורים קטנים, כני חרס תלת־רגליים ושברי יתדות — וגם 2 כבשני קרמיקה, שמהם הגדול שייך למאה הארבע־עשרה והקטן למאה השתים־עשרה ולמאה השלוש־עשרה.
בנקלקרי בולטות 2 רמות בנייה עיקריות: התחתונה מתוארכת למאה השתים־עשרה ולמאה השלוש־עשרה, והעליונה למאה הארבע־עשרה, ועבודות הבנייה הגדולות של הרמה העליונה אפשר שקשורות בשמו של גיורגי המזהיר. מדרום לשער נמצאו שרידיו של בית שיירות, שתפס 80 מטר על 10, וממזרח ליישוב נחפרו כנסיית הצלב הקדוש ומכלול גדול מטיפוס ארמון.
משנת 1971 נחפרים בחלקו הצפוני של הנקלקרי, בין דרך חווסורתי לארגווי של פשאווי, בית קברות נרחב ומוקף חומה מימי הביניים המפותחים ו־3 כנסיות. בחלקו הצפוני־מזרחי של בית הקברות מופרדים בחומה עגולה קטנה כנסייה מן המאה האחת־עשרה ומן המאה השתים־עשרה, כוך קבורה תת־קרקעי מקומר וכמה עשרות קברים.
את כוך הקבורה הגדול מחשיבים למקום מנוחתם של האריסתוויים של הארגווי, ומן המערב יש לו מורד של 6 מדרגות; לפי החומר הארכאולוגי, ובו מטבעות הכסף של רוסודן המלכה, נבנה הכוך במחצית הראשונה של המאה השלוש־עשרה. סביב הכנסייה הגדולה היו ערוכים בשתיים־שלוש קומות קברים יחידים ומשותפים הבנויים בלוחות אבן, קברים בעלי קירות בנויים וכוכי קבורה גדולים בעלי קשתות עיוורות, המתוארכים למאה השתים־עשרה עד המאה הארבע־עשרה.
מצפון־מזרח לנקלקרי, במרחק 1.5 קילומטר, על גדתו הימנית של הארגווי, נחפר מכלול חרתוויסי, ובו נחשפו מגדל בעל גב, כנסייה, מרתף יין, חדרי אחסון וחומה; ייעודו של המכלול הזה היה הפיקוח על גשר חרתוויסי וההגנה על סביבות ז'ינוואלי מצפון.
החפירות נמשכות גם באתרי המושב מטיפוס כפר השוכנים סביב הנקלקרי — במגווימה, בדווביאני, בדידרווי, באווניסי, במכלול המנזר של בזיאני ובגודרוחי. מן החומר הארכאולוגי מתברר שבמקטע גדול של ערוץ הארגווי, על ארגווי של פשאווי עד קרתנה ועל ארגווי של מתיולתי עד מנסו, שלט משק מטיפוס השפלה, ובו תפסו גידול הגפן ועשיית היין את המקום המוביל; מאשרים זאת מרתפי היין המסודרים היטב ובהם קוועוורי וגיתות, הסמוכים לבית האריס.
בעידן רוסתוולי הייתה ז'ינוואלי לא רק ראש האריסתוות של הארגווי אלא גם מרכז פוליטי, מסחרי ומלאכתי גדול, שהסדיר את הקשר הפוליטי והכלכלי של ההר והשפלה. העיר, שקמה על גבול ההר והשפלה, בצוואר ערוץ הארגווי, בצומת דרכי המסחר והשיירות הגדולות, החזיקה פיקוח בטוח על כל שבעת חבלי מתיולתי, העשירים במרעה הקיץ, שבלעדיהם לא היה גידול הבקר של השפלה יכול להתפתח.
משענתה הראשית של ז'ינוואלי הפאודלית הייתה מצודת קלי, הנמתחת מעל הנקלקרי, שהעם קורא לה מצודת תמר. לשמירת הדרכים שעברו בז'ינוואלי ובאריסתוות של הארגווי שימשה מערכת ביצורים שלמה: מצודת גיאורגיוס הקדוש שהוקמה בצד שממול מצודת תמר, וחומת המצודה של ז'ינוואלי ובה מגדל עצום, שחיברה בין 2 המצודות האלה.
המגדל שהוקם בפינתה הדרומית־מערבית של החומה שייך לטיפוס המגדלים בעלי הגב הנפוץ במזרח גאורגיה ונועד למגורים ולהגנה: בקומה החמישית היו לו מרפסות בולטות משני צדיו, ופתחו בצפון, בצד השטוח, מן הקומה השנייה. המגדל, כמו החומה המשולשת, הוקם מאבני גיר גדולות ומטיט חזק.
בשטח המצודה נחפרו מרתף יין גדול מימי הביניים ושרידיה של כנסייה, ששופצה בימי הביניים המאוחרים, ובקומה הראשונה של המגדל בעל הגב מצאו החפירות שברים רבים של כלים יקרים מפאיאנס איראני וקוועוורי.
מלבד מערכת הביצורים הזאת שמרה על ז'ינוואלי מדרום חומה חזקה שירדה מהר מגווימה אל הארגווי, ובה נקבע מגדל שער; שרידיו של המגדל הזה נחפרו בשנת 1973. התוואי הראשי של דרך המסחר הצפונית הגדולה, ההולכת מטביליסי וממצחתה, נכנס לז'ינוואלי בשער הזה בדיוק.
בסביבות ז'ינוואלי שוכנת תחנת הכוח ההידרואלקטרית של ז'ינוואלי, שכוחה 130 מגה־וואט.
הגאורגים הם 99.3 אחוזים מתושבי העיירה.
במפקד 1989 נמנו בעיירה 3,910 תושבים; מפקד 2002 מנה 1,929 נפש; מפקד 2014 מנה 1,828 נפש. במפקד 2024 חיו בעיירה 2,109 תושבים.
