גוולתי

הכפר שוכן בגובה 1,560 מטר מעל פני הים; מסטפנצמינדה אליו 9 קילומטרים.

לפי דיווחו של וכושתי בגרטיוני בא שם הכפר מן שמו הקודם של נקיק דוודרקי, שנקרא לפנים נקיק גלתי.

גוולתי היה אחד ממקומות המושב הקדומים ביותר של חווי ההיסטורית, ועוד בימי הביניים הקדומים הייתה לו חשיבות גדולה בהגנת נקיק דריאלי; לאותה עת שייכים יסודות המבנים להגנה ששרדו, והכפר היה אז קניין המלוכה.

בכפר שרדה מצודה מן התקופה הפיאודלית, שמזכירים אותה גם הכרוניקאי וגם מחבר „מצבת האריסתווים“; שני החיבורים הם מן המאה הארבע־עשרה.

מצודת גוולתי מילאה תפקיד גדול בקרבות ההגנה של הארץ בימי הביניים המפותחים. כאשר שלח ע'אזאן, הח'אן הגדול של המונגולים, צבא בפיקודו של חוטלובוע'ה נויון להחריב את קרתלי, מצא דויד השמיני, מלך גאורגיה, מקלט במצודת גוולתי בשנת 1301.

לאחר שני מצעדי מלחמה שלא הצליחו על גוולתי הסתיים המצעד השלישי של המונגולים בהצלחה, ודויד השמיני נאלץ לוותר על מצודת גוולתי, בתמורה לג'וואחתי ולאלסטני, לאחיו וחטנג, שהושם על הכיסא בתמיכת המונגולים.

תושבי גוולתי היו גאורגים מימים קדומים מאוד; במסמך משנת 1439, בין בני התערובות של הסקדריסשווילי מגרגטי, נזכרים גם אנשי גוולתי.

במאה השבע־עשרה ובמאה השמונה־עשרה התיישבו בכפר אינגושים, ואותם גירשה לאחר מכן ממשלת רוסיה והשאירה חמישה בתי אב בלבד; חיי האינגושים הותירו את חותמם בשמות המקומות, ועד שנות ה־1930 גרו בכפר ארבעה בתי אב של אינגושים.

במאי 1888 גירשו שלטונות רוסיה, בטענה של שוד בדרכים, את עיקר תושבי גוולתי, עד חמישים בתי אב של קיסטים, לנפות אחלקלקי ואחלציחה. בשנת 1944 יושבו בגוולתי חמישה עשר בתי אב של מוחווים מן הכפר צדו ומקזבגי.

דרך גוולתי עברה הדרך שהוליכה אל המקינוורצוורי. בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בסביבות הכפר בידי חטיסוב בשנת 1882 נמצאו סיכות בעלות קפיץ, צמידים, חרוזים וחפצים אחרים; החומר מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת ולימי הביניים הקדומים והוא שמור בסנקט פטרבורג, במוזיאון הרמיטאז'.

מצבות התרבות של גוולתי הן בית הקברות הראשון, שהוא מימי הביניים הקדומים, בית הקברות השני והקברים, שהם מימי הביניים, איקונין סמע'יסי וכנסיית קוולצמינדה, גם הם מימי הביניים, המגדל ובית המגדל מן התקופה הפיאודלית, המצודה מן התקופה הפיאודלית והביצור מן המאה התשע־עשרה.

לפי מפקד 1926 היו מתושבי הכפר 6 גאורגים ו־8 קיסטים.

כל תושבי הכפר גאורגים — 100 אחוזים.

במפקד 1926 נמנו בכפר 14 תושבים — 6 גברים ו־8 נשים; מפקד 2002 מנה 1 נפש. במפקד 2014 חיו בכפר 2 תושבים.