קובי

הכפר שוכן בגובה 1,970 מטר מעל פני הים; מסטפנצמינדה אליו 20 קילומטרים.

קובי הוא אחד היישובים הקדומים ביותר של חווי. להיווסדו של הכפר סייע מקומו על הדרך הקצרה ביותר מן מתיולתי אל חווי, ולזה הייתה חשיבות כלכלית ואסטרטגית גדולה; נוסף על כך היה קובי מקום החיבור של שלושת העמקים של חווי ההיסטורית — של הטרגי, של טרוסו ושל סנו — והנקודה שקישרה ביניהם.

במקורות הכתובים נזכר קובי לראשונה באמצע המאה הארבע־עשרה, ב„מצבת האריסתווים“: גירשלי, האריסתווי של קסני, לאחר שכבש את מצודת מנה, בחר בקובי כנקודת הפתיחה למאבקו במוחווים והתבצר בה.

גם בימי הביניים הקדומים וגם בימי המלכות המאוחדת של גאורגיה הקדישה מלכות המלוכה לקובי, כנקודה אסטרטגית חשובה, תשומת לב גדולה. במאות הארבע־עשרה עד השבע־עשרה התחרו האריסתווים של קסני ושל ארגווי מזמן לזמן עם מלכי גאורגיה על הנקודה הזאת שבחווי, אף שבאותן עתות היו כל חווי והדרכים שעברו בה בעיקר בידי המלכים.

השפעתה של מלכות המלוכה באזור הזה נראית בבירור מן השבועה ומן ההחלטה שנתנו ההרריים למלך אלכסנדר הראשון בשנת 1439, והן נרשמו בספר הנפשות של מקדש השילוש.

קובי היה מקום הכינוס של נציגי ההרריים, ובו היו מוסרים למלכים בני תערובות.

במאה השבע־עשרה ובמאה השמונה־עשרה היה קובי שוב נושא למחלוקת בין מלכות המלוכה ובין האריסתווים של ארגווי, ולאחר ביטול האריסתוות השיבה מלכות קרתלי־קחתי את קובי יחד עם כל חווי ונתנה אותו לניהולו של אחד הבטונישווילים; עד שלהי המאה השמונה־עשרה ניהל את חווי וחטנג בטונישווילי.

לאחר שהחלו הקשרים הסדירים עם רוסיה שירתו התושבים המקומיים את קטע הדרך שליד קובי; כאן גם הייתה תחנת דרך למנוחת הנוסעים ולהחלפת סוסים, שהתקיימה כל המאה התשע־עשרה.

ביוני 1769, ליד הכפר קובי, על גדת הטרגי, בשדה אדו, נפגשו וניהלו משא ומתן ארקלה השני, מלך קרתלי־קחתי, והגנרל הרוסי הרוזן טוטלבן.

בקובי חיו מימים קדומים מאוד גאורגים; אוכלוסייה אוסטית הופיעה בכפר רק במאה השמונה־עשרה.

הגאורגים הם 66.7 אחוזים מתושבי הכפר והאוסטים 33.3 אחוזים.

במפקד 1926 נמנו בכפר 205 תושבים — 102 גברים ו־103 נשים; מפקד 2002 מנה 25 — 13 גברים ו־12 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 3 תושבים.