מנה

המקום שוכן בגובה 2,200 מטר מעל פני הים; מסטפנצמינדה אליו 29 קילומטרים.

עקבות חיי אדם במנה מתועדים מן המאה השש־עשרה. ביסודות כנסיית מנה נמצא מטמון של מטבעות בילון שהוטבעו במאה החמש־עשרה ובמאה השש־עשרה, 926 מטבעות; המטמון הוטמן במחצית הראשונה של המאה השש־עשרה.

מימים קדומים מאוד חיו במנה גאורגים, ובימי הביניים נחשב למקום של המלוכה. באותה עת היה מנה מרכזו של עמק מנה, המכונה ארץ מנה; לפי המקורות ההיסטוריים הגאורגיים הייתה ארץ מנה קהילה רבת אנשים, מפותחת בכלכלתה ומסודרת היטב מבחינה צבאית ומדינית.

בימי הביניים הקדומים ולאחר מכן, במאות השתים־עשרה עד הארבע־עשרה, כלל מנה שטח גדול וחרג ממשמעותו של כפר בלבד.

במאה הארבע־עשרה ניסו האריסתווים של קסני לפרוש את השפעתם על עמק מנה. לפי „מצבת האריסתווים“ הייתה בעמק מנה מערכת שלמה של מצודות, והמצודה הגדולה של מנה הייתה מבוצרת במיוחד.

כאן נערך הקרב המכריע בין תושבי העמק ובין גירשלי השלישי, האריסתווי של קסני, שפעל משנת 1348 עד שנת 1400. הכרוניקאי מתאר את מגיני המצודה כלוחמים מוכשרים, אמיצים וחמושים בכל, ואומר שרוב החצים דמה לגשם סוחף; אנשי מנה, שהתבצרו במצודה, הודיעו לאריסתווי שאינם יראים ממנו ושלא יוכל להרע להם בדבר.

לאחר קרב קשה מאוד עמד בידי האריסתווי לכבוש את מצודת מנה, והוא בזז גם כפרים ומצודות אחרים, וזה עיכב את צמיחתה הנוספת של ארץ מנה.

במאות החמש־עשרה עד השבע־עשרה הייתה מנה שוב קניינה של מלכות קרתלי, ובמאה השבע־עשרה ובמאה השמונה־עשרה עמד בידי האריסתווים של ארגווי לפרוש לזמן מה את זכויותיהם על מנה.

במחצית השנייה של המאה השמונה־עשרה היה למלכי קרתלי־קחתי מוראווי במנה, שניהל את כל המוראבה של מנה; באותה עת זרמה אל הכפר ואל כל העמק אוכלוסייה אוסטית.

במאה השמונה־עשרה היה מנה מרכזה של אחת מארבע המוראבות של חווי; במאה העשרים ואחת אין איש גר בכפר עוד.

במפקד 1926 נמנו בכפר 122 תושבים — 67 גברים ו־55 נשים. במפקדי 2002 ו־2014 לא נותרו בכפר תושבים.