זקגורי

בימי הביניים תפס זקגורי מקום חשוב במערכת ההגנה של עמק טרוסו.

הכפר היה קניינה של מלכות המלוכה, אף שבמאות הארבע־עשרה עד השבע־עשרה ניסו האריסתווים של ארגווי ושל קסני לקחתו לעצמם; במאה השמונה־עשרה השתייך זקגורי למוראבה של מנה.

במאה התשע־עשרה קטן חלקם של התושבים הגאורגים ובכפר רבו האוסטים, אך בסופו של דבר גם האוסטים לא החזיקו בו מעמד: בשנות ה־1930 חיו בזקגורי שבע משפחות אוסטיות בלבד, בשנות ה־1950 גם הן עזבו והכפר הפך לאתר נטוש.

ליבת המגורים של הכפר שייכת למאה השלוש־עשרה ולמאה הארבע־עשרה, והמגדלים נבנו מן הסתם במאה השבע־עשרה.

האתר הנטוש הוא מערכת תכנון אחת והוא מורכב מחמישה רובעי מגורים, מבית מגדל אחד ומשני מגדלי הגנה. בין הרובע השני, השלישי והרביעי כלואה כיכר גדולה: בחלקה הצפוני־מזרחי עומד בית המגדל, ומדרום ומצפון המגדלים; מבני ההגנה האלה, בשונה מבתי המגורים, בנויים מאבן מסותתת.

בית המגדל מרובע בתוכניתו, 7.5 מטר על 7 מטר, וממנו שרדו הקומה הראשונה וחלק קטן מקירות הקומה השנייה. הפתח מצד מערב, בגובה שלושה מטרים בקירוב מעל הקרקע, והדלת קמורה; בקומה הראשונה שלוש אשנבי ירי ושתי גומחות. אל הבית נבנה ממערב בית מגורים, ומקומתו השנייה אפשר היה גם להיכנס אל בית המגדל.

המגדל הדרומי מרובע בתוכניתו, 6.7 מטר על 6.7 מטר, בן חמש קומות ובגובה 9.5 מטר, והוא הולך וצר כלפי מעלה; חלקו הדרומי־מזרחי של המגדל הרוס כמעט כליל. הפתח מצד מערב, בגובה הקומה הראשונה, 3 מטרים מעל הקרקע; בקירות ששרדו יש בקומה הראשונה שלוש אשנבי ירי, בשנייה שתיים ובשלישית אחת.

המגדל הצפוני הוא בצורת טרפז בתוכניתו, ושרד גובה של חמש קומות, 13 מטר; הדלת הקמורה חצובה בדרום, בגובה הקומה השנייה. בקיר המזרחי של הקומה הראשונה שתי אשנבי ירי צרות, שתי אשנבים יש גם בקירות המערבי והצפוני, ובקומות השלישית והרביעית בכל הקירות; הקומה החמישית נמוכה, ובה שלוש אשנבי ירי בכל קיר.

בתי המגורים הם בעיקר דו־קומתיים ובנויים מאבן מסותתת; התקרה שבין הקומות לא שרדה כמעט בשום מקום. הקומות הראשונות שימשו לצורכי החווה, הן נמוכות יחסית ומוארות פחות, הפתחים צרים ונמוכים, והחלונות הקטנים צרים מבחוץ באופן אחיד.

הקומה השנייה היא למגורים והדלתות בה גדולות ורחבות יחסית; כמעט בכל חדר שניים או שלושה חלונות מרובעים. אל הבתים נשענת מבחוץ מדרגות אבן מסיביות לעלייה אל הקומה השנייה.