דזגווי

הכפר שוכן בגובה 560 מטר מעל פני הים; מן העיר מצחתה אליו 9 קילומטרים ומתחנת הרכבת דזגווי 2 קילומטרים.

דזגווי הוא מצבה היסטורית. לפי החומר הארכאולוגי היה דזגווי, שקוראים לו גם דזגואי ודזגווי, מיושב כבר בתקופה העתיקה.

דרך דזגווי עברו דרכים חשובות, שקישרו מצד אחד את שידה קרתלי עם קוומו קרתלי וזמו קרתלי, ומצד אחר את השפלה עם ההר. מימים קדומים מאוד היה בדזגווי בית מכס, שלא איבד את חשיבותו גם בימי הביניים.

במאה השתים־עשרה דזגווי הוא כפר של הקתוליקוסות ומוטלים עליו מסים מסוימים לטובת סווטיצחוולי. ועוד, בתלות הפיאודלית בסווטיצחוולי הייתה כל קהילת דזגווי, „אנשי דזגווי יחדיו“, ולא בתי אב בודדים של איכרים; „אנשי דזגווי יחדיו“ העמידו תמיד תחת דגל הקתוליקוסות את הפלוגה הצבאית הטובה ביותר.

לפי מסמך של וחטנג השישי משנת 1720 יצאו בדזגווי במחצית הראשונה של המאה השמונה־עשרה 50 קלעים חמושים במיטב הנשק, ושני שלישים מהם היו פרשים; להעמדת פלוגה צבאית כזאת היה על הכפר להיות בעל בסיס כלכלי חזק.

בשנות ה־1560 שם לו סימון, מלך קרתלי, למטרה לשחרר את טביליסי מידי הקיזילבאשים. לעזרת אנשי קרתלי שלח לוון, מלך קחתי, פלוגה גדולה בפיקוד בנו גיורגי, והצבא המאוחד של קרתלי וקחתי חנה בציחדידי.

רשלנותו של המשמר שהוצב ליד מוחתגוורדי נתנה לאויב את האפשרות להתנפל לפתע על מחנה הגאורגים; אף על פי כן התנגדו הגאורגים לאויב בגבורה וגרמו לו נזק גדול.

צבא הקיזילבאשים, בפיקודו של ח'אן גנג'ה, עבר להסתערות כללית. גם זה לא הבהיל את צבא הגאורגים, אך בקרב נפל גיורגי, בנו של מלך קחתי: הקחתים מיהרו אל הנסיך הגוסס, עזבו את הקרב, וגורל הקרב נטה לטובת הקיזילבאשים.

הגאורגים נסוגו ורבים מהם נהרגו; המלך סימון עצמו פילס לו דרך בחרב ועלה לגורי, ואת שחרורה של טביליסי לא עמד בידם להשיג באותה עת.

אנשי דזגווי יצאו לעתים תכופות נגד שרירות לבם של מנהלי המנזר ושל המוראווי של דזגווי. במחצית השנייה של המאה השבע־עשרה סירבו לשלם את הקולוחי במידה המוגדלת, בקוקה הגדולה, ודרשו לקבוע קוקה של שתים עשרה; ועוד, על הקתוליקוס היה להרוס את הארמון בראש דזגווי ולשחרר את אנשי דזגווי מן המס של שעורה ולחם לטובת מנהלי המנזר.

הקתוליקוס מילא את דרישתם של אנשי דזגווי: קבע את הקוקה של שתים עשרה, ואת נתינת הלחם והשעורה למשרתי המנזר נטל על עצמו.

בכפר שמורות מצבות של האדריכלות הגאורגית מימי הביניים, ובהן כנסיית אולם בת אולם אחד; מבחוץ היא מחופה בלוחות אבן מסותתים למשעי, ואת הדלת ואת החלון מעטרות מסגרות מעוצבות.

בלב הכפר עומד מגדל עגול, בנוי בשורות ישרות של אבני נחל, ששימש לקרב ולמגורים; בחלקו העליון של המגדל יש גומחה קמורה ורחבה שהוצאה בלבנים, ובה חצוב פתח חלון.

בסביבות הכפר יש כמה כנסיות אולם קטנות, ובהן הסקדרי של בודזי מן המאה העשירית, ובפנימו שברי ציור מן המאה האחת־עשרה ומן המאה השתים־עשרה.

הגאורגים הם 99.0 אחוזים מתושבי הכפר, הארמנים 0.4 אחוזים והרוסים 0.2 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 2,911 תושבים. במפקד 2014 חיו בכפר 2,840 תושבים — 1,384 גברים ו־1,456 נשים.