קוומו ניצ'ביסי

הכפר שוכן בגובה 710 מטר מעל פני הים; ממצחתה אליו 18 קילומטרים ומתחנת הרכבת דזגווי 8 קילומטרים. דרך הכפר עוברת דרך המכוניות מססחורי לדידגורי.

ניצ'ביסי הוא השם הישן של אחלי, זמו וקוומו ניצ'ביסי; קוומו ניצ'ביסי הוא מצבה היסטורית, והכפר ההיסטורי ניצ'ביסי הוא מן הסתם קוומו ניצ'ביסי של היום.

קוומו ניצ'ביסי הוא אחד הכפרים הקדומים ביותר של קרתלי. יש בו מרבצים של חול קוורץ לייצור זכוכית וזיגוג, ולכן היה ניצ'ביסי, יחד עם מצחתה, גורי ומג'ווריסחווי, מרכז נודע למלאכת הכלים.

ניצ'ביסי נזכר בכתבו של גיורגי השני משנת 1072: המלך הקדיש את הכפר למנזר שיומגווימה, וכתב החסינות חודש למנזר בשנת 1170.

בשנת 1615 העניק המלך לוארסב את ניצ'ביסי למשפחתם של קייחוסרו ומרב ציצישווילי. במאה השמונה־עשרה החריבו את הכפר פשיטותיהם התכופות של הלקים, ובשלהי אותה מאה גרו בו 7 בתי אב בלבד.

בתקופה הסובייטית פעל בכפר משק ניסיוני לגידול זרעים.

בשטחו של הכפר עומדות מצבות היסטוריות אחדות; ביניהן כנסיית האולם של אם האלוהים שנבנתה בשנת 1871 וכנסיית האולם של יוחנן האוונגליסט, שלפי כתובת הבנייה הקימו אותה בניו של אליוז. בקצה הכפר עומדת כנסיית אולם מן המאה הרביעית, גוותאבה, שקוראים לה גם הסקדרי של בני קיקוליאני.

בבתי הקברות של הכפר יש אבני קבר רבות מתחילת המאה העשרים. במרכז הכפר פועל מעיין שהובא בשנת 1933, ולפי הכתובת הביא אותו הקומיסריון העממי לביטחון סוציאלי.

במרכז הכפר עומד מבצר־האולם של בני ציצישווילי, שנבנה במאה השבע־עשרה, לאחר שנת 1615. בשטח המצודה יש מגדל ובית מרחץ, ושרדו החורבות המשוערות של בית חולים, בית מרקחת, כנסייה ובית ספר.

בקצה הכפר עומדת כנסיית ניקולאוס הקדוש, שצורתה צלב וכיפה, אף שאין כיפה עומדת עליה. לפי האגדה הורה הביישוף של מצחתה להרוג את בונה הכנסייה, ולכן נשארה הכנסייה בלא שהושלמה. הכנסייה נבנתה במאה השש־עשרה ובמאה השבע־עשרה, וחיפויה שייך למאה השמונה־עשרה ושרד רק בחזית המערבית; באותה חזית מצוירים עיטורי גילוף.

במרחק 10 קילומטרים מן הכפר שוכנת המצבה הארכאולוגית נטבאורי.

כל תושבי הכפר גאורגים — 100 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 638 תושבים. במפקד 2014 חיו בכפר 603 תושבים — 301 גברים ו־302 נשים.