זמו נקלקרי

הכפר שוכן בגובה 1,100 מטר מעל פני הים; מתיאנתי אליו 38 קילומטרים.

במאות השש־עשרה עד השמונה־עשרה נזכרים בין כפרי ערוץ ארצו תילתובני ותחילנרה, והם אמורים להתאים לשכונותיו של זמו נקלקרי של היום.

בימי הביניים היו יישובי ארצו בעיקר נחלת סווטיצחוולי, ולאחר מכן נעשו נחלת הכתר של מלכי קחתי; לפי החלוקה הצבאית והטריטוריאלית של ממלכת קחתי נכלל החבל הזה בסדרושו של הביישוף של רוסתווי.

במאה התשע־עשרה עברו תושבי תילתובני והכפר השכן בורתדזה — קוומו נקלקרי של היום — אל שפלת קחתי, וכאן התיישבו הררי ערוץ הארגווי, בני גודמקרי, בני פשאווי והחווסורים. לאחר הצטרפות גאורגיה לרוסיה, משנת 1801, נכלל זמו נקלקרי במחוז תיאנתי.

בחלקו הדרומי־מערבי של הכפר, במה שמכונה תלתובני, שרד הקיר המערבי של כנסיית גיורגי הקדוש, והוא מוקף חומה; כאן גם כפר נטוש.

בין שתי שכונותיו של זמו נקלקרי, מתיולתחווי ותלתובני, מצויות חורבותיה של כנסיית אולם נוספת, סקדרגורי; ליד הכנסייה שרידיו של כפר נטוש.

כל תושבי הכפר גאורגים — 100 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 250 תושבים — 119 גברים ו־131 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 161 תושבים — 84 גברים ו־77 נשים.