גלולה

הוא שוכן במדרון הדרומי של רכס פרשת המים הראשי של הקווקז, על גדותיו של הצ'נצ'חי, יובל שמאלי של הריוני, במקום שבו נשפך אליו הבוקוסצקאלי, בגובה 1,280 מטר מעל פני הים, 25 קילומטרים מן העיר אוני.

בשטח שסביב הכפר, במקום שבו נפגשים הבוקוסצקאלי והצ'נצ'חי, מונחים גושי גרניט שהקרחון הסיע מן הרכס הראשי; את תנועתם קושרים לתקופת הקרח האחרונה או לזו שלפניה. גושי גלולה נרשמו בספר האדום של גאורגיה.

גלולה מתועדת לראשונה בשטר של אלכסנדר המלך מן המאה החמש־עשרה.

לפי אחת הגרסאות של מסורת העם נחה המלכה תמר בסמרוואני, עשר ורסטאות מגלולה, בעת מסעה בקרב אנשי ההר; את פרדותיה שנשלחו למרעה מצאו מלוויה לאחר חיפוש ארוך בגלולה, שוכבות ליד המעיינות החמוצים. תמר טעמה את המים, הם מצאו חן בעיניה מאוד, והיא ציוותה לבנות באותו מקום כנסייה. לפקח על הבנייה נותר אחד ממלוויה, ברי שמו, ועמו דודו ונער משרת; לפי המסורת משלושת האנשים האלה צמחה גלולה, וצאצאיהם, ושמות משפחתם נגזרו משמות אבותיהם, חיים כאן עד היום.

במפקד 2014 נמנו בגלולה 279 תושבים — 134 גברים ו־145 נשים; הגאורגים היו 99.3 אחוזים מן האוכלוסייה והאוסטים 0.7 אחוזים.