גווסו

הוא שוכן באגן צגרי, בצדו הימני של הצחניסצקאלי, בגובה 560 מטר מעל פני הים, קילומטר וחצי מצגרי.

בשולי הכפר, על מישורת סלע שיושרה בידי אדם, שרד במצב פגוע מאוד מכלול המבנים של גווסו. חומה מקיפה את המכלול, ובצדה הצפוני שרידי שער ומבני משק, מדרום, אל עבר הגיא, עומד מגדל, ובאמצע בזיליקה של שלוש כנסיות שהייתה לעיי חורבות. האפסיס של הכנסייה המרכזית, בעלת קו מתאר דמוי פרסה במקצת, עמוק ורחב; הכנסיות שבצדדים נחתמות במזרח באפסיסים חצי עגולים, ושלושת האפסיסים נתונים במשטח החומה. המקדש היה מקורה בכיפת חבית. לפי אופי הבנייה, התכנית וקווי האפסיסים מתוארך האתר למאות התשיעית והעשירית.

המגדל שהוקם מחוץ לחומה, מרובע בתכניתו, בנוי אבן אפורה בגודל בינוני, ובפינותיו שולבו גושי אבן גדולים לחיזוק; הוא עומד במקומו של מבנה קדום יותר. מערבית לכפר, על לשון יבשה, בחצרו של אחד התושבים, שרידי מצודה עתיקה. בצומת הדרכים שבין המצודות האלה עומד מבצר נוסף, שאנשי המקום קוראים לו מצודת סוסילתי; לפי המסורת הקימו אותו בני משפחת צ'רקוויאני. במבצר נובעים מים קרים כקרח, ומעליהם נבנה מגדל מרובע של 6 על 5.5 מטרים ובתוכו באר. חומה מחוזקת בתמוכות הקיפה אותו; רובה, קומותיו העליונות של המגדל והקיר הדרומי הרוסים.

בשנת 1988 נמצא בגווסו מטמון ארד, ובו בין היתר גרזן קולכי, והוא שמור במוזיאון ההיסטורי של צגרי.

במפקד 2014 נמנו בגווסו 135 תושבים — 70 גברים ו־65 נשים, וכל האוכלוסייה הייתה גאורגית.