קולווי

הוא שוכן בשפלת אודישי, בשפך נהר חוביסצקלי, על חוף הים השחור, בגובה 2 מטר מעל פני הים, 18 קילומטרים מן העיר חובי ו־15 קילומטרים מפוטי. קולווי הוא רחוב אחד, הנמשך לאורך גדתו השמאלית של החוביסצקלי מגגמה קריאטה ועד הים.

אדמת קולווי הייתה מיושבת כבר באלפים הרביעי והשלישי לפני הספירה; נמצאו שני יישובים — האחד בצדו הימני של נהר חובי, על חוף הים, והאחר 300 מטר ממנו, על נהר ציווי. השכבה המאוחרת ביותר של היישוב השני נחשבת ליישוב מסוג עירוני.

בשנת 1804 נוסד בשפך החוביסצקלי יישוב בשם רדוט־קלה; ייסודו קשור בהצבת יחידות הצבא הרוסי במקומות אלה ובהקמת סוללת מצור. רדוט־קלה נעשתה מחסן המזון הראשי של הצבא הרוסי שעמד במערב גאורגיה, והייתה אחד הנמלים של חופו המזרחי של הים השחור שדרכם הגיעו סחורות אירופיות אל מעבר לקווקז. חשיבותה גדלה במיוחד משנת 1821, כאשר הונהג באותם חבלים מכס מעבר מועדף לסחורות; באותה עת חיו ביישוב 400 אנשים, ובחיל המצב עמדו בין 600 ל־700 חיילים. בשנת 1822 פתח יעקב מאר ברדוט־קלה חנות לסחורות אנגליות; רוב הסוחרים היו ארמנים ויוונים. בשנת 1846 קיבל היישוב מעמד של עיר נמל.

בעת מלחמת קרים, בשנת 1854, הפגיזה את רדוט־קלה תחילה הארמדה העות'מאנית, ואחר כך פוצצו אותה כוחות רוסיה. לפי הסכם השלום של פריז נטשו העות'מאנים את רדוט־קלה ב־21 במרץ 1856, ובצאתם מן העיר שרפו אותה; מאז ירדה חשיבותה.

מתושבי הכפר 97.9 אחוזים הם גאורגים.

לפי נתוני שנת 1864 נמנו בכפר 385 תושבים; לפי נתוני שנת 1876 — 617 תושבים — 331 גברים ו־286 נשים; לפי נתוני שנת 1897 — 780 תושבים; לפי נתוני שנת 1910 — 787 תושבים — 408 גברים ו־379 נשים; לפי נתוני שנת 1922 — 729 תושבים; מפקד 1926 מנה 872 נפש; מפקד 2002 מנה 359 — 170 גברים ו־189 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 280 תושבים — 145 גברים ו־135 נשים.