זזלו

על פי „הדפתר הגדול של וילאיית גורג'יסתאן“ חיו בשנת 1595 בכפר זזלו, שהשתייך לנאחיית אודה שבליווא אחלציחה, ארבעה בתי אב גאורגיים. הם גידלו חיטה, שעורה, שיפון, דוחן, חומוס, עדשים, פשתן וגידולי גינה; היו להם חזירים, דבורים וכבשים, ובשנה שילמו 7,500 אקצ'ה.

בראשית המאה העשרים היו הקתולים רובם של תושבי הכפר. עד שנת 1944 חיו בזזלו גם מוסלמים מסחיים, ששמות משפחותיהם הגאורגיים היו אמילחווארי ובוצ'ורידזה; הם הוגלו למרכז אסיה. בשנת 1982 אוכלס הכפר בשנית, וכיום חיים כאן יוצאי אודה.

בכפר שרדו מצודה מימי הביניים ומקומה של כנסייה, ועמם בית קברות מוסלמי.

במפקד 2014 נמנו בזזלו 35 תושבים — 17 גברים ו־18 נשים, וכל האוכלוסייה הייתה גאורגית. במפקד 2024 חיו בכפר 33 תושבים.