גוקיו

גוקיו שוכנת בג'וואחתי ההיסטורית. ליד הכפר, על גדתו השמאלית של הגיא, שתי גבעות; המערבית מתרוממת גבוה יותר וחתוכה בצווארה. פסגתה, כ־150 מטרים על 70, מוקפת בחורבת חומה, ובתוכה שרידי חדרים; בין שברי הקרמיקה שנאספו שם מרובים שברי תקופת הברונזה המאוחרת והברזל הקדומה. גם הגבעה השנייה, מעבר לגיא, מבוצרת בחומה, ובקרמיקה שלה יש לצד הטרום־פיאודלית גם שברים מן התקופה הפיאודלית.

כיום שרדו בכפר חורבותיהן של שתי כנסיות, ובעבר היו רבות יותר. במזבח הכנסייה הקטנה הוצבה הפוכה אבן הסף של הכניסה הדרומית, ועליה חקוק בתבליט צלב פורח.

על פי „הדפתר הגדול של וילאיית גורג'יסתאן“ משנת 1595 השתייכה גוקיו לנאחיית ג'וואחתי המיוערת שבליווא חרטוויסי, וחיו שם שמונה־עשר בתי אב. הם גידלו חיטה, שעורה, שיפון וזרע פשתן, הייתה להם גנה, טחנה בת גלגל אחד ובית בד בן גלגל אחד, והחזיקו חזירים, כבשים ודבורים; הם שילמו 15,000 אקצ'ה בשנה. לדברי ווחושטי בגרטיוני הייתה גוקיו במאה השמונה־עשרה עיר קטנה.

במפקד 2014 נמנו בגוקיו 418 תושבים — 218 גברים ו־200 נשים; הארמנים היו 97.1 אחוזים מן האוכלוסייה והגאורגים 2.9 אחוזים. במפקד 2024 חיו בכפר 327 תושבים.