דזוולי היא כפר בעיריית אספינדזה ומרכז הקהילה, שבה נכללת גם צ'וברתי. היא שוכנת במדרון הצפוני־מזרחי של רכס ארושתי, בצדו השמאלי של המטקווארי, בגובה 1,460 מטר מעל פני הים, 13.5 קילומטרים מאספינדזה. בכפר כורים סיגים וולקניים, בזלת ואבן טוף. שמותיו הקודמים של הכפר הם זוולי, זאוולי, זמו וולי וזרזוולי.
אודות
על השם קיימות שתי דעות. על פי הראשונה, „זוולי“ בא מן המילה „דזוולי“, כלומר „עתיק“, לאות הכנסייה העתיקה והיישוב העתיק שהיו שם; הגרסה השנייה קשורה למקומו של הכפר ורואה בשם צורה מקוצרת של „זדה וולי“ — השדה העליון.
בכפר שרדה כנסייה דו־אולמית מן המאה העשירית — כנסיית גיאורגיוס הקדוש של זוולי. בקרבתה כמה מעיינות: דרומית לכנסיית גיאורגיוס הקדוש, ביער שהידלדל, במרחק של כ־2 קילומטרים ממנה ובמרחק מה מן „המעיין הלבן“, נובע המעיין „מונתולי“. הוא יוצא מן המזרח ונאגר במקום בבריכה טבעית קטנה, מוקף אבנים גדולות מצפון־מזרח ומדרום־מזרח.
בשנת 2019 חשפה משלחת ארכיאולוגית בין־לאומית ברבתי, תל היישוב של הכפר, מבנים כבירים שגילם כחמישים מאות שנה, שאדריכלות דומה להם, כהסברו של המוזיאון הלאומי, אינה מוכרת בחבל הקווקז. סביב התל נמצאו גם קברים ותלוליות קבורה, ולידם דמויות חיות מעוצבות מחרס וכלים שכנראה שימשו לפולחן. לדברי המומחים מלמדות התגליות האלה שבתקופת הברונזה הקדומה היה על אדמות דזוולי יישוב בעל חשיבות לחבל כולו. על תל רבתי נרשמו עקבות חיים רצופים מתקופת הברונזה הקדומה, מן האלף השלישי לפני הספירה, ועד ימי הביניים.
במפקד 2014 נמנו בדזוולי 371 תושבים — 189 גברים ו־182 נשים; הגאורגים היו 99.2 אחוזים מן האוכלוסייה, הרוסים 0.5 והאוקראינים 0.3 אחוזים. במפקד 2024 חיו בכפר 352 תושבים.