אשטיה

אשטיה היא אחד הכפרים הוותיקים של ג'וואחתי ההיסטורית. במקורות היא נזכרת מן המאה השש־עשרה, כשעל פי החלוקה המנהלית העות'מאנית השתייכה לנאחיית אקשהיר שבליווא אחלקלקי. ב„דפתר הגדול של וילאיית גורג'יסתאן“ נרשם הכפר בשם אשטיו; לדברי סרגי ג'יקיה היה השם הגאורגי המקורי כנראה אשטוי.

על פי הדפתר חיו בכפר שנים־עשר בתי אב — גוגיצ'ה בן דזמנה, מרב, תאודורה, זרספה, קורו בן גריגול, לומקץ בן אווגרוז, גוגיצ'ה בן סרחושי ואחרים. הם גידלו חיטה, שעורה, שיפון וזרע פשתן, החזיקו גנות, והיו להם דבורים, חזירים וכבשים. בכפר היו טחנה בת שלושה גלגלים ובית בד, והמס השנתי הסתכם ב־21,000 אקצ'ה. האוכלוסייה הארמנית הגיעה לאשטיה בשנת 1828.

בכפר עומד אתר מורשת תרבות — כנסייה ארמנית של הטקס הקתולי על שם אם האלוהים, שנבנתה בשנות ה־1850. היא מטיפוס האולם, ובה אפסיס חצי עגול בולט, והיא בנויה מאבני טוף מסותתות; על הגג עומד מגדל פעמונים דו־קומתי ובו ביתן פתוח. בתקופה הסובייטית שימש מבנה הכנסייה לצורכי חקלאות; כיום המקדש פעיל שוב.

ליד אשטיה, על הר, עומד מקדש קטן — „גליו אוחטי“, הוא סורב הובהאנס — שבקירותיו שובצו מצבות גאורגיות מימי הביניים המאוחרים. על לוח אבן שהוצב בקיר המזרחי שרדו דמות צלב וכתובת אסומתוורולי גאורגית המבקשת מישו לרחם על יונה.

במפקד 2014 נמנו באשטיה 1,691 תושבים. במפקד 2024 חיו בכפר 1,687 תושבים.