מוחיסי

הכפר שוכן בגובה 680 מטר מעל פני הים; מקרלי אליו 21 קילומטרים. בקהילה כלולים זמו שקשקתי וקודוורדיסובני.

אדמת מוחיסי יושבה מן התקופה הפיאודלית הקדומה. דרך חשובה עברה בכפר — מגורי ומרואיסי דרך סגולשני, ארדתי ומוחיסי אל ווקה ואל גיא בורג'ומי — והיא הטביעה בימי הביניים את חותמה על חיי הכלכלה, החברה והתרבות של הכפר.

בתקופת אחדותה של גאורגיה הפיאודלית, במאות האחת־עשרה עד השלוש־עשרה, הייתה מוחיסי אדמת מלוכה ששייכה למלכה. במאה הארבע־עשרה הקדישה החצר את הכפר למנזר סווטיצחוולי: משנת 1392 ועד תחילת המאה השש־עשרה היה מוחיסי כפר של הקתוליקוסות.

בשנת 1509 ניצל אלכסנדר השני, מלך אימרתי, את חולשת ממלכת קרתלי, כבש את מבצר גורי ופרש את שלטונו על קרתלי עד נהר הליאחווי. קרתלי השיבה לעצמה במהרה חלק מן האדמה שאבדה, אך חלק מזמו קרתלי, ובכללו מוחיסי, נשאר בידי ממלכת אימרתי. בשנת 1512 הכה בגרט השלישי מאימרתי את אחיו הסורר וחטנג ליד מוחיסי, ובשנת 1520 גבר ממיה גוריאלי על דוד התשיעי, מלך קרתלי. אימרתי שמרה על זכויותיה במוחיסי עד אמצע המאה השבע־עשרה.

במאה השבע־עשרה, עם היחלשות ממלכת אימרתי, השיבו לעצמם מלך קרתלי וסווטיצחוולי בהדרגה את הצמיתים והאדמות שאבדו להם בזמו קרתלי. בשנת 1660, בעקבות משא ומתן בין אלכסנדר השלישי מאימרתי ובין דומנטי, הקתוליקוס של קרתלי, היה על מלך אימרתי להקדיש את מוחיסי שוב לסווטיצחוולי ולקבל מן הקתוליקוס בתמורה את הסוס המשובח ביותר וארבעים טומאן של כסף. מן המחצית השנייה של המאה השבע־עשרה ובמאה השמונה־עשרה היה מוחיסי שוב כפר של הקתוליקוסות, וסווטיצחוולי החזיק בו מנהל משלו. לאחר שהתגבשה נחלת בני אמילחורי קיבלו גם הם חלק בצמיתי הכפר ובאדמותיו: עד שנת 1766 הייתה בידם שמינית מהם. לפי החלוקה המנהלית של שלהי התקופה הפיאודלית השתייך מוחיסי לדגל זמו קרתלי, שעליו פיקדו בני אמילחורי.

הכפר העמיד 50 לוחמים חמושים ברובה, במגן ובחרב ובקשת וחץ, ושני שלישים מהם היו פרשים, ודבר זה מלמד על כוחו הכלכלי. בשלהי התקופה הפיאודלית הייתה נהוגה בגאורגיה מידה מיוחדת — הקודי של מוחיסי.

ב־16 באפריל 1785 הכו ליד מוחיסי צבאם המאוחד של הגאורגים והרוסים את כנופיות הפושטים הטורקים והלקים, שנהדפו מן הכפר פחווניסי.

הגאורגים הם 98.9 אחוזים מתושבי הכפר והאוסטים 0.6 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 1,330 תושבים — 665 גברים ו־665 נשים. במפקד 2014 חיו בכפר 1,296 תושבים — 652 גברים ו־644 נשים.