מפיסקלקי

הכפר שוכן בגובה 620 מטר מעל פני הים; מקספי אליו 16 קילומטרים. ביחידה המנהלית כלולים מפיסקלקי, אחלסופלי, גריקולה, גוסטיבה, ארתצמינדה, זמו צ'וצ'תי, תדזמיסחווי, קפרשיאני, רקוני, צ'צ'ובתי וצ'קופיאני.

בשנת 1908 נמצא בכפר מטמון כלי ברונזה מן הרביע האחרון של האלף השני לפני הספירה. לדברי וכושתי בגרטיוני היו מקומות אלה אזור קיט עשיר בגפנים ובפירות; כאן עברה דרך חשובה שחיברה את טריאלתי ומנגליסי עם שידה קרתלי.

במקורות ההיסטוריים נזכר הכפר לראשונה בתחילת המאה השבע־עשרה, בהקשר לפלישת הטטרים מקרים לקרתלי בשנת 1609, בשם אחלקלקי; באותה עת לא היה עיר. הפיכתו לעיר קשורה בשמו של רוסטום, מלך קרתלי, שמלך משנת 1632 עד שנת 1658.

לפי כתובת שנשמרה על קירות כנסיית אם האלוהים שבכפר, בימי שלטונו של השאה ספי באיראן, שנמשך משנת 1629 עד שנת 1642, הקימו רוסטום ואשתו המלכה מריאם על גדת התדזמי עיר וקראו לה עיר המלך; בעיר עצמה בנו כנסייה ומנזר. בכתובת שנייה נזכר מזכיר חצר המלוכה מרב קורגנשווילי כמי שעמד בראש הקמת העיר.

מושלי מפיסקלקי היו בני תרחנישווילי, ולאחר ביטול שלטון המלוכה נטלו את העיר כולה לידיהם. מתחילת המאה התשע־עשרה אינה נזכרת עוד במקורות ההיסטוריים כעיר, ושוב נקראה אחלקלקי; בשנות השלטון הסובייטי נקרא הכפר ציתלקלקי, וב־2 בנובמבר 1946 הושב לו השם אחלקלקי. ב־7 באוגוסט 2024, בהחלטת ראש ממשלת גאורגיה, נקרא הכפר מפיסקלקי. משנת 1921 עד שנת 1930 היה הכפר מרכז מחוז אחלקלקי שבנפת גורי.

בכפר שרדו חומה וכנסייה מטיפוס האולם, כנסיית אם האלוהים משלהי ימי הביניים ובה כתובת חקוקה, ומגדל פעמונים; לידם עומד ארמון בני בולגרסקיאני, שנבנה בשנת 1885, ובו פועל כיום מרכז האמנות העכשווית גריקולה.

הגאורגים הם 94.7 אחוזים מתושבי הכפר, האוסטים 2.2 אחוזים והאזרבייג'נים 1.9 אחוזים.

במפקד 2002 נמנו בכפר 1,233 תושבים — 576 גברים ו־657 נשים; מפקד 2014 מנה 1,050 — 522 גברים ו־528 נשים. במפקד 2024 חיו בכפר 964 תושבים — 468 גברים ו־496 נשים.