צרצ'ה

מגלי אל הכפר 17 קילומטרים.

השם מגרלי ומשמעו מים לבנים — צקרי הם מים וצ'ה הוא לבן; שם כזה ניתן מן הסתם תחילה לנהר ואחר כך לכפר.

צרצ'ה מוזכרת במקורות קדומים: פלביוס אריאנוס מזכיר את הנהר טרסורה, שעל גדתו עומדת העיר טרשן; ארקנג'לו למברטי כתב במאה השבע־עשרה שמעבר לחתי שוכנת אוקומי, היורדת אל טרשן — וטרשן היא צרצ'ה, כפי שהגו זרים את שמה. הכפר מוזכר גם במפת קולכיס, היא סמגרלו, משנת 1654.

שרידי מצבות הבנייה הקדומות שנשמרו בכפר מורים שצרצ'ה הייתה בזמנה מרכז פוליטי ותרבותי חשוב בגאורגיה הצפון־מערבית. לפי עדותו של חוקר המקום נ' שוניה יש בצרצ'ה 23 מצבות היסטוריות, ובהן כנסייה על שם ההתגלות, הכנסייה המוכתרת בכיפה של פיצ'ריסטה ושתי הכנסיות של מפש אוחואמה; בימים קדומים היו כאן ארבעה אוצרות ספרים, ומהם לא נותר דבר.

בצרצ'ה עומד מכלול הבנייה מן המאה השלוש־עשרה והארבע־עשרה הנקרא מפש אוחואמה — כנסיית המלך; במכלול שתי כנסיות, חומה ושרידי שער. בחפירת אחת מכנסיות האולם של מפש אוחואמה נמצאו פרסקאות של אצילי המקום; את המצבה חקר חוקר האמנות ל' שרוושידזה ותיארך אותה בהשערה למאה החמש־עשרה. את כנסיות צרצ'ה חידש במאה השבע־עשרה לוון השני דדיאני (1611–1657), נסיך סמגרלו. בחפירת אחת הכנסיות נמצאה אבן מזבח ובה חרותה כתובת גאורגית עתיקה בכתב נוסחורי המזכירה אדם ושמו פשדזה; ראוי לציין שאת אחד ההרים שבקרבת צרצ'ה מכנים תושבי המקום הר פשדזה.

בצפון גובלת קהילת צרצ'ה בבדיה ובאגובדיה, בצפון־מזרח בצ'חורתולי, במזרח באוקומי, בדרום במוחורי, ובמערב בכפר אצ'יגוורה שבעיריית אוצ'מצ'ירה.

הכפר כבוש בידי הפדרציה הרוסית.