ארדו

הכפר שוכן בגובה 40 מטר מעל פני הים; מאוצ'מצ'ירה אליו 6 קילומטרים. מצפון גובלים בו מוקווי וקוצ'רה, ממזרח, לאורך נהר מוקווי, מרקולה, מדרום יוצאת אדמת ארדו אל הים השחור, וממערב שוכנים תמישי ולברה.

במאה התשע־עשרה השתייך הכפר לקהילה הכפרית של מוקווי. במפקד 1886 מנה ארדו 344 נוצרים אורתודוקסים ו־11 מוסלמים שיעים; לפי מעמדות נמנו בכפר 20 נסיכים, 21 אצילים ו־314 חקלאים.

בימי סטלין קם סמוך לארדו יישוב המתיישבים צגרה, ובו השתקעו חקלאים שהועברו מאזור צגרי בלצ'חומי; מגרלים גרו בסביבה הזאת מתחילת המאה העשרים. עד שנות ה־1990 הייתה האוכלוסייה האבחזית בכפר מוטמעת ברובה.

ארדו, כשאר כפרי החוף שבעירייה, היה בעת העימות בשליטה גאורגית; לאחר המלחמה עזבה אותו אוכלוסייתו הגאורגית. צגרה נהרסה כליל — 820 בתי מגורים קרסו — וגם ארדו עצמו נהרס ברובו, ובו אבדו 710 בתי מגורים.

במפקד 1989 מנתה המועצה הכפרית של ארדו 2,959 נפש, ובמפקד 2011 נותרו במנהל הכפרי 253 תושבים; היום הרוב האתני הוא אבחזי.

הכפר כבוש בידי הפדרציה הרוסית.