אילורי

לראשונה נזכר המקום במקורות היסטוריים במאה האחת־עשרה. בימי הביניים היה אילורי חלק מנסיכות סמגרלו. בכפר עומד אחד ממבני העת העתיקה החשובים שבמערב גאורגיה — כנסיית גאורגיוס הקדוש של אילורי, שנבנתה ברביע הראשון של המאה האחת־עשרה. עד שנת 1992 היה שמו הרשמי של הכפר אילורי.

לפי נתוני 1876 מנה אילורי 1,091 תושבים. במפקד 1886 היו בכפר 1,120 נוצרים אורתודוקסים ו־6 מוסלמים סונים, ובסך הכול 1,126 תושבים; לפי מעמדות נמנו באילורי שני נסיכים, 136 אצילים, 6 אנשי דת ו־982 חקלאים.

במפקד 1926 נרשמה מחצית האוכלוסייה כאבחזית והשאר כגאורגית, ואולם רק 5.6 אחוזים מן התושבים ציינו את האבחזית כשפת אם, ו־91.1 אחוזים ציינו את המגרלית כשפתם העיקרית; לאחר מכן כמעט כל תושבי אילורי כינו את עצמם גאורגים. במפקד 1989 נמנו במועצה הכפרית של אילורי 2,099 נפש, גאורגים בעיקרם.

בעימות של 1992–1993 נהרס אילורי כמעט כליל — 350 בתי מגורים קרסו — והתרוקן מאדם. במפקד 2011 נותרו במנהל הכפרי של אילורי 134 תושבים: אבחזים, גאורגים ורוסים.

הכפר כבוש בידי הפדרציה הרוסית.