תחינה

הכפר שוכן בגובה 130 מטר מעל פני הים; מאוצ'מצ'ירה אליו 25 קילומטרים. מצפון גובלים בו אוטפי וארסדזיחי, ממזרח ארסדזיחי, מדרום ג'אלי וממערב צ'לאו.

לראשונה נזכר הכפר בשטר התרומה של לוואן השני דדיאני, נשיא סמגרלו, שניתן לקתדרלה של ביצ'וינטה בשנת 1628. השם נגזר מן המילה תחילנרי, חורשת אגוזי לוז, וגלגולה תחינה משמש עד היום במגרלית במשמעות הזאת.

במחצית השנייה של המאה השבע־עשרה השתקעו בכפר אבחזים. בשנות ה־1830 נזכרת תחינה שוב במחוז אבז'ואה אצל פלאטון זובוב ואצל אלכסנדר נורדמן, והיא מסומנת במפת סמגרלו משנת 1861. בשנת 1886 השתייכה לקהילת גופי, ואילו במאה התשע־עשרה הייתה אדמת הכפר מחולקת בין הקהילות הכפריות של מוקווי וגופי. בשנת 1930 התקיימה המועצה הכפרית של תחינה ובה שלושה כפרים.

בכפר זורם נחל ששמו ביגוואה רקוורה; יש בכך עדות שבני המשפחה הגאורגית ביגווה גרו כאן. תחינה מחולקת מאז ומקדם לארבעה רבעים: אבאז'אחו, אגו־אואה, אגדרה אחבלה ואצני.

במפקד 1886 מנתה תחינה 422 נוצרים אורתודוקסים ולא היו בה מוסלמים סונים; לפי מעמדות נמנו בכפר 26 נסיכים ו־396 חקלאים. במפקד 1989 מנתה המועצה הכפרית של תחינה 995 נפש, ובמפקד 2011 נותרו במנהל הכפרי של תחינה 654 תושבים, אבחזים ברובם.

הכפר כבוש בידי הפדרציה הרוסית.