אשרה, לפנים קוומו אשרה, הוא כפר ברפובליקה האוטונומית אבחזיה, בעיריית סוחומי; הוא מרכז קהילה הכוללת את גוונדרה, אשרה, קוטישחה ושיצקוורה.
אודות
הכפר שוכן על חוף הים השחור צפונית לסוחומי, בין הנהרות שיצקוורה וגומיסתה, בצדה הימני של הגומיסתה, בגובה 120 מטר מעל פני הים; מסוחומי אליו 13 קילומטרים.
אשרה היא מקום מרפא אקלימי לחוף הים: החורף בה רך מאוד וחסר שלג — הטמפרטורה הממוצעת בינואר 5.7 מעלות ובאוגוסט 22.9 — והמשקעים 1,488 מילימטרים בשנה.
בשטח הכפר ובסביבתו נמצאו שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות, מן האלף השלישי לפני הספירה עד מחציתו השנייה של האלף הראשון לפני הספירה. במפנה המאה התשע־עשרה והמאה העשרים קמו בכפר בתי קיט; על אחת הגבעות עמד בית הקיט של צייר הקרבות הרוסי ואסילי ורשצ'גין, ועל כן מכונה המקום עד היום גבעת ורשצ'גין.
בפברואר 1965 נבנה באשרה מרכז לימוד וספורט גדול, ובו שכן בסיס הספורט האולימפי המרכזי של ברית המועצות; כאן גם עמד בית מרפא של משרד ההגנה הסובייטי. מן התקופה הסובייטית חנתה בסביבות הכפר יחידה צבאית מספר 14098 של משרד ההגנה הסובייטי, ועל בסיסה פעלה מעבדה סייסמית צבאית; היחידה נסגרה רשמית בשנת 1993.
באוגוסט 1992, בימיה הראשונים של העימות המזוין באבחזיה, נכבש הבסיס הצבאי של אשרה בידי יחידות הגדוד הצנחנים הגווארדי ה־345 של רוסיה שחנה בגודאוטה. הצד הרוסי הגדיל במתכוון את ייעודה של המעבדה כדי להצדיק בנחיצות שמירתה את נוכחות החיילים הרוסים; הגדוד שחנה באשרה סייע למפרידנים האבחזים להחזיק את קו החזית לאורך הגומיסתה ולקח חלק בהתקפות על סוחומי. בימי הקרבות עזבו תושבי הכפר הגאורגים את אשרה, ועד 50 מהם נפלו קורבן לטיהור אתני.
לפי נתוני שנת 1959 חיו בכפר 1,257 תושבים, בעיקר ארמנים; במפקד 1989 נמנו 2,130, ואז הייתה אשרה מן הכפרים הגדולים באבחזיה. המפקד שערכו השלטונות הדה־פקטו בשנת 2011 מנה במנהלת הכפרית של אשרה 2,141 תושבים: 876 אבחזים, 873 ארמנים, 233 רוסים, 41 גאורגים, 26 אוקראינים ו־13 יוונים.
לפי החוק על השטחים הכבושים משנת 2008 אשרה היא שטח הכבוש בידי רוסיה.