בחמארו היא עיירה ואתר מרפא אקלימי הררי במחוז צ'וחטאורי, שבו גורם המרפא העיקרי הוא האוויר המעורב של ההר ושל הים. האתר עומד על רכס מסחתי, בעמק נחל באחוויסצקאלי, בקתלה עשירה באשוח ובאשוחית, בגובה אלף תשע מאות עשרים ושש עד אלפיים וחמישים מטרים מעל פני הים; חוף הים השחור מרוחק חמישים קילומטרים בקו אוויר, צ'וחטאורי חמישים ושניים ותחנת הרכבת הקרובה באוזורגטי שבעים ושניים.
אודות
סגולות המרפא של בחמארו נתגלו בשנות ה־1890, ובנייתה כאתר מרפא החלה מיד; ב־1923 הוענק לה מעמד רשמי של אתר מרפא. העונה נמשכת בקיץ כחודשיים ומגיעה לשיאה ב־19 באוגוסט בכל שנה, במרוץ הסוסים ובחג המסורתיים.
על השם סבר יורי סיחארולידזה שבחמארו הוא ממקור סוואני ופירושו מעברו של אדם: „באח“ הוא מעבר, ו„מארו“ צורה משתנה של „מארסי“ הסוואנית, כלומר אדם. האגדה קושרת את השם באצילה יפה בשם מארו: הטורקים חטפו אותה, הותירו אותה דקורה בפגיון לרודפים שבאו אחריהם, ועל האבן שלידה כתבו בדמה „באח מארו“ — ראו את מארו שלכם.
בחמארו שוכנת בקתלה שסביבה חורשות ירוקות־עד של אשוחית מזרחית, אשוח ואורן קווקזי. מבחינה גיאולוגית בנוי שטחה סלעי וולקן ומשקע מן האאוקן התיכון, המצטיינים בקימוט עז ובשברים טקטוניים תכופים, ולפיכך הוא עשיר במי תהום. העמק פתוח ממערב, ודרכו נכנסת רוח הים החמה — הבריזה.
מפקד 2014 לא מצא בעיירה תושבים קבועים: בחמארו חיה בעונתה בלבד.
