אצנה

השם אצנה הוא ממקור לאזי־צ'אני, והמקום נזכר מימי קדם. בכפר שרד מתקן ספורט עתיק — אבן הרמה — שנשמרה בקצה הכפר בחצרה של טינה גוגושווילי. כאן עסקו בעשיית כדי יין וגרו בני טוסקיה האצילים; מאמצע המאה השבע־עשרה היה אצנה נחלת בית תוודגירידזה. בשנות ה־1850 נערך כאן בכל סתיו יריד שנמשך שבוע. ב־1883 נפתח בית ספר חד־כיתתי וב־1914 ספריית הכפר. בינואר 1906, לאחר דיכוי רפובליקת גוריה, פשט קונסטנטין קרילוב על אצנה ושרף שלושים בתים ואסם תירס. בתקופה הסובייטית פעל בכפר בית חרושת לתה; הגידול המוביל של הקולחוז היה תה, וגידלו גם תירס, טונג והדרים.

בכפר עמד מנזר אוקונה מימי הביניים עם כנסייתו וחומתו; המנזר ננטש במאה התשע־עשרה, שריד קטן של החומה שרד עד שנות ה־2000, וכיום נבנתה במקומו כנסייה חדשה. כנסיית עץ מכופפת על שם המושיע שנבנתה במאה התשע־עשרה לא שרדה, ואילו מקומה של כנסיית גיאורגיוס הקדוש עם חומתה שרד. על הדרך אל ממתי, על יובל ימני של הנהר אצאורה, נמצא מפל סקוחיה.

בכפר יש בית ספר ציבורי, גן ילדים, ספרייה, תחנת רפואה, בית תרבות וגן ציבורי על שם וסיל צ'חאידזה. במפקד 2014 נמנו באצנה 586 תושבים — 291 גברים ו־295 נשים; הגאורגים היו 99.8 אחוזים מן האוכלוסייה.