מנזר ג'ומאטי

מנזר ג'ומאטי עומד בכפר דזיריג'ומאטי בעיריית אוזורגטי על רכס גוריה מעל עמק הסופסה, 14 קילומטר מאוזורגטי ו־492 מטר מעל פני הים, ומחצרו נשקפת למעשה כל מערב גאורגיה: שפלת קולכיס, הקווקז הגדול, אגם פליאסטומי וחוף אג'ריה. המנזר מורכב מכנסיית המלאכים מיכאל וגבריאל, שני מגדלי פעמונים וחומה, והוא מונומנט תרבות בלתי נייד בעל חשיבות לאומית. הכנסייה מטיפוס אולם עם אפסיס חצי עגול הבולט במזרח, נכנסים אליה מדרום וממערב, ויש דלת חסומה גם בקיר הצפוני; באפסיס שלושה חלונות רחבים עם משקופים, הקירות הארוכים מחולקים בשלושה זוגות עמודים צמודים הנושאים את הקשתות התומכות בקמרון, המזבח מוגבה מדרגה אחת, והרצפה מרוצפת אבן. היא בנויה אבן חול גזיתית, במקומות שירימי, על הקירות נקראות כמה שכבות בנייה, המוקדמת בקירות הדרומי והמערבי, ותאריך הבנייה אינו ידוע: דימיטרי בקרדזה סבר שהיא קדומה לכנסיית שמוקמדי, היא מתוארכת בקירוב לתקופה הפאודלית הקדומה, במבנהה היא דומה לכנסיית המושיע בשמוקמדי, וואחושטי תיאר אותה בטעות כמכופתת. בשנת 1847 צופתה הכנסייה בפורפיר אפור ונוספה בדרום קפלה של אם האלוהים, שקירותיה כיסו חלק מן הפרסקאות.

הפרסקאות מן המאות השש־עשרה עד השמונה־עשרה (השברים העתיקים ביותר לא מאוחרים מן המאה הארבע־עשרה) ופגומות קשות: מלאך גדול ממלא קשת של הקיר הצפוני, השאר מראה סצנות מחיי המושיע והבתולה, על הקיר הצפוני אשת נסיך גוריה ועל הדרומי הנסיך עצמו, התורמים, ולוחמים קדושים בתכלת, כתום ואדום יין הקרובים לסגנון הפלאולוגי; החלק העליון סויד במאה התשע־עשרה. בשנת 1904 נוסף במערב מגדל פעמונים דו־קומתי דמוי ביתן מאבני גיר, ובחומה משולב מגדל הפעמונים השני, הישן, עם מדרגות אבן בנות שתים־עשרה מדרגות וכיפה גבוהה בעלת שישה חלונות, הקרוב למגדלי הפעמונים של המאות השש־עשרה והשבע־עשרה ודומה לאלה של חובי וצאישי; בתצלומו של ירמקוב משנת 1878 הוא עדיין עומד במלוא גובהו, תותח של היחידה הצבאית הסובייטית הפילו, ולאחרונה שוקם.

לפי האגדה קשורה כנסיית ג'ומאטי להיווצרות אגם פליאסטומי: שיטפון הטביע באגם את "שבט פאוליה", שרד רק דיאקון ושמו דארצ'יה, שנשא את איקונת המלאך אל הר ג'ומאטי, ושם נבנתה כנסייה לאיקונה. לפני ייסוד המושב היה כאן מנזר; מן המאה החמש־עשרה עד התשע־עשרה הייתה ג'ומאטי הבישופות השנייה של גוריה אחרי שמוקמדי, עם האדמה שבין הסופסה לריוני, עושר רב ואיקונות יקרות ערך: המנזר החזיק אחוזות בצ'יבאטי, צ'וצ'חאטי, שוחוטי, אקטי, לנצ'חוטי, אסקאנה וגוריאנטה ו־235 משקי איכרים, לבישוף ג'ומאטי הגיע מעשר מן הדגים שנלכדו בפליאסטומי והוא החזיק מגדל שמירה על המלטקווה. את המנזר מזכירים ואחושטי בגרטיוני, יוהאן גילדנשטדט בשנים 1768–1774 ומפת אימרתי משנת 1737 שצורפה לחיבורו של ז'אק פרנסואה גמבה; במאה השמונה־עשרה חידשו אותו גיורגי הרביעי גוריאלי והמלכה חווארמזה דדיאני והעניקו לו צלב אב־מנזר. הבישופים חיו בג'ומאטי רק בקיץ, ובחורף ירדו לבוגילי שעל הסופסה. בישופות ג'ומאטי בוטלה בשנת 1827, ובשנת 1844 נוסדה דיוקסיית גוריה ומושבה בג'ומאטי עד 1886; בשנת 1846 נפתח כאן בית הספר התאולוגי של גוריה (הועבר לאוזורגטי ב־1848) ובשנת 1868 בית ספר בן כיתה אחת.

אוצרות ג'ומאטי היו איקונות המלאכים מיכאל וגבריאל מן המאה האחת־עשרה המצופות זהב, עם מדליוני אמייל הנושאים כתובות גאורגיות ויווניות (את איקונת מיכאל תרמו גיורגי גוריאלי, בנו לומה ואשת לומה אדאסוג'אן), ואיקונת הזהב של גיאורגיוס הקדוש מן המאה האחת־עשרה או השתים־עשרה שנתרמה בידי ורדאן ורדאנישדזה, אריסתאווי האריסתאווים; דימיטרי בקרדזה תיאר אותן בשנת 1873 ודימיטרי ירמקוב צילם אותן בשנים 1877–1878. בשנת 1882 לקח הצלם הטביליסאי סטפנה סבין־גוס, ברשות האקסרך, את שתי האיקונות "לשיקום" ולא השיבן: שישה מדליונים עם כתובות גאורגיות החזיר לשמוקמדי (לימים הותכו באוזורגטי), ארבעה מכר לבוטקין ולבוברינסקי, ואת אלה עם הכתובות היווניות לנסיך זווניגורודסקי, שממנו הגיעו תשעה מדליונים לידי המיליונר מורגן, שתרם אותם למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק; שלוש לוחיות בארמיטאז' ומדליון דמטריוס הקדוש בלובר. בשנת 1879 נשדד המנזר והבישוף גבריאל נפצע, בשנת 1895 ביקרו בני וורדרופ, ב־5 באוגוסט 1905 נטלו שישה שודדים איקונות בשווי 40 אלף רובל ובית המשפט העממי של רפובליקת גוריה גזר עליהם שנתיים מאסר במנזר, בשנת 1921 אבדה איקונת גיאורגיוס הקדוש בשוד ונמכרה בחלקים בשוק טביליסי, ועד 1924 כמעט לא נותר דבר מן העתיקות. בתקופה הסובייטית חי במנזר נזיר יחיד, יואנה גוגואה (מת 1955), אחר כך הגיעה יחידה צבאית ובשנות ה־1980 מחנה חלוצים; חיי המנזר חודשו ב־21 בנובמבר 1990 בברכת המטרופוליט קונסטנטינה מליקידזה, איליה השני עלה לרגל בשנת 1995, כנסיית ההצגה בבית המקדש נבנתה בשנת 1998, ובשנת 2007 נרשם המונומנט כבעל חשיבות לאומית.

ג'ומאטי שוכן 14 קילומטר צפונית לאוזורגטי, בכפר דזיריג'ומאטי, כחצי שעה ברכב. המנזר הוא בית נזירים פעיל: התלבשו בצניעות, ובררו במקום את התחבורה ואת שעות הפתיחה.